מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
עיבוד וניהול מוזיקלי: עודד זהבי (נ' 1961) |
שירה: דורון תבורי (נ' 1952) - Doron Tavori |
ליווי קולי: היידי ליפמן |
שנת הדפסת מילים ולחן: תש"ב, 1941 | שנת הוצאת תקליטור: 2003.
על שירו של נתן אלתרמן, "דרך, דרך, נתיבה" ("Derech, Derech, Netiva") כתב חיים גורי (בשם העט "חגור") ("הזמן והנוגה", למרחב, 7 ספטמבר 1962):
"בשעתו, ועודני ילד אז, בימי תרצ"ו־תרצ"ט, זימרו בארץ את 'יצאו לדרך בחוריים'. שיר המספר על שני בחורים 'עזי כתפיים וחזה' היוצאים לדרך מסוכנת שהיא 'דרך נתיבה' ו'דרך ערבה', לדרך אשר 'מרחקיה ארוכים', לדרך אשר 'לרגביה אין חוקים'. את השניים האלה, העתידים לעמוד באותה דרך בניסיונות קשים, מלווה שאלת המשורר: 'מי מהם ישוב בוגד?'
אשקר אם אומר כי ירדתי אז לסוף מילותיו של השיר הזה, שזומר באותם ימים ברחוב ובשדה ושעיקרו, אם אינני טועה, מהות הנאמנות והקרבן. וכן אינני תופס היום, מדוע כתב המשורר באותם ימים את השיר הזה, אשד נתפס כ'שיר עם' או כ'שיר מולדת'. אינני מבין מדוע אומר הוא, כי 'טוב למת המת בדרך משובו של הבוגד' ומדוע הוא כופה עלינו את הקביעה האכזרית: 'רק המת בך, דרך, דרך, לא ישוב ממך בוגד'.
ניתן למצוא הסבר לאותו שיר, אם נספח אותו לעולם מסויים חסר פשרות ורחמים, בו שלטת הגזירה והאומן ולהם אמות־מידה משלהם. ואף שאין להניח כי המשורר בטוח בכך, לא נטעה אם נאמר שנדמה לו, כי יש בשיבה מן 'הדרך' משהו מעין פשרה עם הנאמנות האחרונה, שתמציתה הוא הקרבן. זה מתקשה לשאת פשרות.
'טוב למת המת בדרך משובו של הבוגד'. אף שאין בזמר ההוא שום רמז או עדות לבגידתו של הרע השב אל החיים. תפיסה זו עולה, כמסתבר, ממעשיהם של שאול ובניו בגלבוע, או מסיפור 'עשרת הרוגי מלכות', או 'חנה ושבעת בניה' ועוד, כמיטב מורשת הדבקות והקרבן, וכן (למעוניינים) מהבלדה הנכרית.
הנה כי כן מסתבר, כי רק הנופל בדרך 'העוני והערער', בדרך 'הגזר והמשטמה', רק הוא ניכלל, מוטל על פניו, בין הממצים עד תום את הנאמנות [...]." [חיים גורי (בשם העט "חגור"): "הזמן והנוגה", למרחב, 7 ספטמבר 1962).
ד"ר דוד לאזר כתב, כי "נתן אלטרמן קנה את עולמו בשירו 'דרך, דרך, נתיבה', שהוא לכאורה בלאדה נהדרה, היכולה להיות גם שיר־לכת (יש כבר מוסיקה לשיר זה מאת מ. זעירא). השיר הוא ממש פנינה". (הארץ, 19.9.1941).
השיר נדפס ב"לוח הארץ" לשנת תש"ב (1941/42), במדור "שירה וספרות" (הוצאת "חיים" בע"מ, ת"א, עמ' 101-99). (הארץ, 19.9.1941).
הצירוף "דרך נתיבה" מופיע בספר משלי, פרק י"ב, פסוק 28 ("באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אַל מוות").
השיר, המובא כאן בפי דורון תבורי, נטבע בשנת 2003 בתקליטור "דורון תבורי, עודד זהבי - מסע - שירים לצד הדרך" - תקליטור לא מסחרי, שהופק על-ידי המחלקה למוזיקה של אוניברסיטת חיפה.
יצאו, יצאו לדרך בחוריים,
יצאו עזי כתפיים וחזה,
ובעת שאתם, שאתם את הרגליים
נשאו איתם שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
מרחקייך ארוכים,
לרגבייך אין חוקים.
נחשי-נא לי הדרך,
המרחק, אתה הגד:
שני רעים יצאו לדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
עד דם טיפסו בסלע בחוריים,
חצו רעים במים עד חזה,
אך בשאתם, שאתם את הרגליים
נשאו איתם שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
דרך עוני וערער,
דרך נחושה וגזר.
נחשי-נא לי הדרך,
המורא, אתה הגד:
שני רעים יצאו לדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
עיפו, עיפו למוות בחוריים,
הִכתה ציה על ראש ועל חזה,
אך עוד נשאו, נשאו את הרגליים
ועוד נשאו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
דרך יגע ואויב,
דרך לעוזי הלב.
ועדה את לנו, דרך,
וכוחנו לנו עד:
טוב הוא מות המת בדרך,
משוב של הבוגד.
נפל שדוד אחד מבין השניים ( - בית זה אינו מושר כאן)
שמט אחיו ראשו על החזה,
אך בשאתו שנית את הרגליים
נשא איתו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
דרך, דרך, ערבה,
מרגבייך וסלעך
קול אחי צועק לי: לך!
לא ענית לי עוד, הדרך,
לא ענית, ליל יוקד:
שני אחים הלכו בדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
ועת נפל שני מבין השניים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
עת נח רחב-כתפיים וחזה,
נשאו רוחות את שיר הבחוריים,
נשאו רוחו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
דרך, דרך, ערבה,
לרגבייך אין חוקים,
לנופלייך אין מקים.
ויודעת את, הדרך,
ואני, הרוח, עֵד:
רק המת בך, דרך, דרך,
לא ישוב ממך בוגד.
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
עיבוד וניהול מוזיקלי: עודד זהבי (נ' 1961) |
שירה: דורון תבורי (נ' 1952) - Doron Tavori |
ליווי קולי: היידי ליפמן |
שנת הדפסת מילים ולחן: תש"ב, 1941 | שנת הוצאת תקליטור: 2003.
על שירו של נתן אלתרמן, "דרך, דרך, נתיבה" ("Derech, Derech, Netiva") כתב חיים גורי (בשם העט "חגור") ("הזמן והנוגה", למרחב, 7 ספטמבר 1962):
"בשעתו, ועודני ילד אז, בימי תרצ"ו־תרצ"ט, זימרו בארץ את 'יצאו לדרך בחוריים'. שיר המספר על שני בחורים 'עזי כתפיים וחזה' היוצאים לדרך מסוכנת שהיא 'דרך נתיבה' ו'דרך ערבה', לדרך אשר 'מרחקיה ארוכים', לדרך אשר 'לרגביה אין חוקים'. את השניים האלה, העתידים לעמוד באותה דרך בניסיונות קשים, מלווה שאלת המשורר: 'מי מהם ישוב בוגד?'
אשקר אם אומר כי ירדתי אז לסוף מילותיו של השיר הזה, שזומר באותם ימים ברחוב ובשדה ושעיקרו, אם אינני טועה, מהות הנאמנות והקרבן. וכן אינני תופס היום, מדוע כתב המשורר באותם ימים את השיר הזה, אשד נתפס כ'שיר עם' או כ'שיר מולדת'. אינני מבין מדוע אומר הוא, כי 'טוב למת המת בדרך משובו של הבוגד' ומדוע הוא כופה עלינו את הקביעה האכזרית: 'רק המת בך, דרך, דרך, לא ישוב ממך בוגד'.
ניתן למצוא הסבר לאותו שיר, אם נספח אותו לעולם מסויים חסר פשרות ורחמים, בו שלטת הגזירה והאומן ולהם אמות־מידה משלהם. ואף שאין להניח כי המשורר בטוח בכך, לא נטעה אם נאמר שנדמה לו, כי יש בשיבה מן 'הדרך' משהו מעין פשרה עם הנאמנות האחרונה, שתמציתה הוא הקרבן. זה מתקשה לשאת פשרות.
'טוב למת המת בדרך משובו של הבוגד'. אף שאין בזמר ההוא שום רמז או עדות לבגידתו של הרע השב אל החיים. תפיסה זו עולה, כמסתבר, ממעשיהם של שאול ובניו בגלבוע, או מסיפור 'עשרת הרוגי מלכות', או 'חנה ושבעת בניה' ועוד, כמיטב מורשת הדבקות והקרבן, וכן (למעוניינים) מהבלדה הנכרית.
הנה כי כן מסתבר, כי רק הנופל בדרך 'העוני והערער', בדרך 'הגזר והמשטמה', רק הוא ניכלל, מוטל על פניו, בין הממצים עד תום את הנאמנות [...]." [חיים גורי (בשם העט "חגור"): "הזמן והנוגה", למרחב, 7 ספטמבר 1962).
ד"ר דוד לאזר כתב, כי "נתן אלטרמן קנה את עולמו בשירו 'דרך, דרך, נתיבה', שהוא לכאורה בלאדה נהדרה, היכולה להיות גם שיר־לכת (יש כבר מוסיקה לשיר זה מאת מ. זעירא). השיר הוא ממש פנינה". (הארץ, 19.9.1941).
השיר נדפס ב"לוח הארץ" לשנת תש"ב (1941/42), במדור "שירה וספרות" (הוצאת "חיים" בע"מ, ת"א, עמ' 101-99). (הארץ, 19.9.1941).
הצירוף "דרך נתיבה" מופיע בספר משלי, פרק י"ב, פסוק 28 ("באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אַל מוות").
השיר, המובא כאן בפי דורון תבורי, נטבע בשנת 2003 בתקליטור "דורון תבורי, עודד זהבי - מסע - שירים לצד הדרך" - תקליטור לא מסחרי, שהופק על-ידי המחלקה למוזיקה של אוניברסיטת חיפה.
יצאו, יצאו לדרך בחוריים,
יצאו עזי כתפיים וחזה,
ובעת שאתם, שאתם את הרגליים
נשאו איתם שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
מרחקייך ארוכים,
לרגבייך אין חוקים.
נחשי-נא לי הדרך,
המרחק, אתה הגד:
שני רעים יצאו לדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
עד דם טיפסו בסלע בחוריים,
חצו רעים במים עד חזה,
אך בשאתם, שאתם את הרגליים
נשאו איתם שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
דרך עוני וערער,
דרך נחושה וגזר.
נחשי-נא לי הדרך,
המורא, אתה הגד:
שני רעים יצאו לדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
עיפו, עיפו למוות בחוריים,
הִכתה ציה על ראש ועל חזה,
אך עוד נשאו, נשאו את הרגליים
ועוד נשאו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
דרך יגע ואויב,
דרך לעוזי הלב.
ועדה את לנו, דרך,
וכוחנו לנו עד:
טוב הוא מות המת בדרך,
משוב של הבוגד.
נפל שדוד אחד מבין השניים ( - בית זה אינו מושר כאן)
שמט אחיו ראשו על החזה,
אך בשאתו שנית את הרגליים
נשא איתו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
דרך, דרך, ערבה,
מרגבייך וסלעך
קול אחי צועק לי: לך!
לא ענית לי עוד, הדרך,
לא ענית, ליל יוקד:
שני אחים הלכו בדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
ועת נפל שני מבין השניים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
עת נח רחב-כתפיים וחזה,
נשאו רוחות את שיר הבחוריים,
נשאו רוחו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
דרך, דרך, ערבה,
לרגבייך אין חוקים,
לנופלייך אין מקים.
ויודעת את, הדרך,
ואני, הרוח, עֵד:
רק המת בך, דרך, דרך,
לא ישוב ממך בוגד.
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
- תגיות
- שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

