שיר עד - החיטה צומחת שוב - מילים: דורית צמרת | לחן: חיים ברקני | חיים ברקני מספר על הרקע להלחנת השיר

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: דורית צמרת (2023-1943) |
לחן: חיים ברקני (2001-1923) |

השיר “החיטה צומחת שוב” הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם שירי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

דורית צמרת, חברת קיבוץ בית השיטה, כתבה את מילות השיר בשנת 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה שָׁכַל הקיבוץ אחד עשר מבניו.

השיר מדגיש את הניגוד שבין נופי הקיבוץ היפים לבין האובדן והכאב.

על נסיבות הלחנתו, סיפר מלחין השיר, חיים ברקני:
"עם בית השיטה היה לי קשר מיוחד. אני הכרתי ועבדתי עם יוסי שריג, והוא היה לי יקר מאד כמוזיקאי, כחבר טוב. אנחנו עבדנו יחד על היובל של עין-חרוד, שאז... לפני קצת... כמה שנים לפני זה עשיתי. והוא נפל ביום כיפור. מאד כאבתי את זה וגם ערכתי ערב אחד, ערב מוזיקלי לזכרו בבית-השיטה. אבל מאז ניתק הקשר עם הקיבוץ.
ויום אחד קיבלתי מכתב מנעמי שמר, שבו היא מציעה לי להתמודד עם טקסט שהיא קיבלה להלחנה מקיבוץ בית-השיטה לקראת יובל ה-50 שלהם. והיא כותבת במכתב שקשה לה מאד רגשית להתמודד עם הנושא, ומציעה לי לנסות.
אני ראיתי בזה, קודם כל, כבוד גדול מצידה שהיא פונה אלי, שעד כדי כך יש לה אמון לקו המלודי שלי. ושנית, הרגשתי שיש לי פשוט... אני סוחב אתי חוב שאני חייב ליוסי שריג. מוכרח לציין שזה במיוחד היה לי חשוב, מכיוון שבית-השיטה, הקיבוץ שכל 11 בנים באותה מלחמה, והיה לי חשוב מאד לתרום, לו במעט, לכבוד הזה שרוחשים לנופלים שלהם.
כאבתי את השיר שבועיים עד שהתחלתי לכתוב. מוכרח להגיד. היה לי קשה מאד. וזאת היא התוצאה" (מתוך ראיון של חיים ברקני לעורכת המוזיקלית של גלי צה"ל, עמליה רוזן, בתכנית "מעל ומתחת לשמיכה", 1989).

הראשונים לבצע ולהקליט את השיר היו חברי חבורת "האשקולית" מבית השיטה, אבל הוא זכה לפרסומו הגדול בביצועהּ של חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו בשנת 1983 לתקליטהּ, נמל בית".

ביצועים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים ברקני" ו" שירים ליום הזיכרון", מפי:
• אביבה שחף (2001-1945).
• שלומית אהרון (נ' 1950).
• מקהלת השיקמים.

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים, וזית, וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית -
אתם אינכם, ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט -
אך החיטה צומחת שוב.

מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו,
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו, ומה שבליבו.

זה לא אותו העמק...

וכל מה שהיה אולי יהיה לעד:
זרח השמש, שוב השמש בא.
עוד השירים שרים, אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה.

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית -
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב.
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.