שיר עד - דגניה - מילים: עמוס אטינגר | לחן: משה וילנסקי | שירה: יפה ירקוני, 1998 - Yaffa Yarkoni

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: עמוס אטינגר (נ' 1937) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: עוזי אֶסנֶר (נ' 1956) |
שירה: יפה ירקוני (2012-1925) |

שנת כתיבה והלחנה: 1960.

השיר "דגניה" ("Degania") חובר על-ידי עמוס אטינגר (מילים) ומשה וילנסקי (לחן) בשנת 1960, במלאת יובל 50 לדגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, אשר נוסדה בכ"ה בתשרי תרע"א, 28 באוקטובר 1910, ובמלאת יובל לתנועה הקיבוצית.

בהמשך, עדכן עמוס אטינגר את הפזמון ואת הבית האחרון/השלישי של השיר:
בפזמון, במקום "היא כבר בת חמישים / אך צעירה עדיין" הוא שינה את המילים ל"היא בת עשרות שנים / אך צעירה עדיין";
בבית השלישי והאחרון, במקום "אם היא, האם, היא בת חמישים שנה" שינה אטינגר את המילים ל"אם זו האם יותר מחמישים שנה".
השינויים נעשו כדי שאפשר יהיה להמשיך ולשיר את השיר עוד שנים רבות...

יפה ירקוני הקליטה את השיר לראשונה לאלבומה "הדרן", שיצא בשנת 1969.

השיר, המובא כאן מפיה, הוא הקלטה מאוחרת יותר.
הוא נטבע בשנת 1998 בתקליטור, "כשהיינו ילדים" - תקליטור 3 מתוך האוסף המחומש "יפה ירקוני - מאז ועד היום, 1998-1948" (הד ארצי).
בשנת 2010 נטבע השיר בתקליטור "היו לילות" - תקליטור 1 מתוך אלבום האוסף המשולש, "החיטה צומחת שוב - 100 שנים לתנועה הקיבוצית" (NMC). (המידע שלעיל על השיר לקוח מתקליטור זה).

בשיר מוזכרים:
- "ברץ" - הוא יוסף ברץ (1968-1890), ממייסדי דגניה.
- "גורדון" - הוא אהרון דוד גורדון (א"ד גורדון) (1922-1856), איש העלייה השנייה, מייסד "דת העבודה", אשר ראה את תפקידה המרכזי של התנועה הציונית בהחזרת עם ישראל לחיי עבודה בארצו. בבסיס רעיונו היה השיבה אל הטבע, כאשר העבודה, בעיקר החקלאית, קושרת את האדם אל הטבע באופן בלתי אמצעי, ובכך תורמת לשלימותו הפיזית והנפשית ולהגשמתו העצמית. מייסדי דגניה ראו זהות בין תורתו של גורדון לבין דמותה של דגניה.
- "רחל" ("שירי רחל") - היא רחל המשוררת (רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע) (1931-1890), אשר היתה חברת דגניה (עד שגורשה על-ידי חברי הקבוצה בשל מחלת השחפת).

האיכרים מיבנאל ומכנרת
טפחו על כרס, צחקו מתוך שנתם
כשהם ראו איך חבורה מבני הקרת
של נערים עם הבעת פנים חיוורת
עומדים לנטוע באום-ג'וני את ביתם,
אבל ברץ החליט כי זהו המקום.
מאז עומדת שמה דגניה עד היום.

היא בת עשרות שנים
אך צעירה עדיין
ובחצר בדגניה רוח שר, רוח שר.
היא בת עשרות שנים,
נכונו לה אלפיים,
עדים גלי הים והתמר.

על גדות ירדן הלך כאן גורדון והשמיע
תורה על דת העבודה החשובה.
מן התורה הזאת כל איש יום-יום הזיע,
אבל עם ליל תורה אחרת כאן הופיעה,
על חוף ירדן פרחה תורת האהבה.
לשעות הערב כאן כל איש צעיר ייחל
וכל השאר כתוב בכל שירי רחל.

היא בת עשרות שנים...

לפספוסים שבמוסד מורה הסבירה:
לדגניה, אם כל הקבוצות, מלאו יובל.
ת'התמרים והירדן שקיעה הותירה,
מן הגדר שורת הפנסים האירה,
אבל פספוס אחד מצביע ושואל:
אם זו האם יותר מחמישים שנה
אמרי לי, מורתי, כיצד היא לא זקנה?

היא בת עשרות שנים...

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.