שיר עד - כל הדרכים מובילות לרומא - מילים: יצחק יצחק (בן-ישראל) | לחן: צבי בן-יוסף | שירה: חבורת שהם

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק יצחק (שם העט של יצחק בן-ישראל) (1979-1906) |
לחן: צבי (צמ"א) בן-יוסף (1948-1914) |
ניהול מוזיקלי ועיבוד: מרדכי (מוטקה) שלף (נ' 1933) |
שירה: חבורת שהם - Shoham Group |
סולן: גיורא רוס |

שנת כתיבה: תש"ד, 1944, בארי, איטליה | שנת הוצאת תקליטור: 2008.

השיר "כל הדרכים מובילות לרומא" ("All roads lead to Rome") ("Kol HaDrachim Movilot LeRoma") הוא שיר אהבה לארץ-ישראל, מימי מלחמת העולם השנייה.
אהבה זאת מסופרת דרך זוג חיילים נאהבים מעמק יזרעאל, שמבקרים לקראת סוף המלחמה ברומא ובברלין.
השיר חובר בשנת תש"ד, 1944, בבארי שבאיטליה, על-ידי יצחק יצחק (שם העט של יצחק בן-ישראל) וצבי (צמ"א - צבי מנחם אליעזר) בן-יוסף, עבור הלהקה הצבאית העברית, "מעין זה", שבה היו חברים. מבצעיו היו חברי הלהקה, חנה מרון (אז חנה מאיירצ'ק) (2014-1923) ויוסי ידין (אז יוסי סוקניק) (2001-1920).
השיר הפך ל"מסמר" של הלהקה, כדברי חנה מרון.

להקת "מעין זה" היתה להקה בידור צבאית עברית בצבא הבריטי, שפעלה במלחמת העולם השנייה. הלהקה הוקמה בקיץ 1944, במסגרת ה"אנזה" (E.N.S.A)*, ושימשה להקת הזמר והבידור של הבריגדה היהודית (חטיבה יהודית לוחמת - חי"ל). מטרתה היתה להביא דרישת שלום בשירה ובמשחק מארץ-ישראל לחיילי הבריגדה בחזיתות לחימתם השונות נגד גרמניה הנאצית, וכן לניצולי השואה באירופה.
שמה, "מעין זה", הוא משחק מילים המתכתב בצלילו עם המילה "אנזה" (E.N.S.A).
שמה האנגלי היה "The Palestinians".
מייסדהּ ומנהלהּ האמנותי של הלהקה היה השחקן והבמאי אליהו גולדנברג (א. אליפז), אשר גם שיחק בלהקה. מנהלהּ המוזיקלי היה צבי (צמ"א) בן-יוסף, אשר חיבר רבים משיריה וליווה את הלהקה באקורדיון ובפסנתר. הבמאי היה וולטר בלוך באך.
כמוהם, כך גם חברי הלהקה האחרים היו חיילים וחיילות, מתנדבי היחידות הארץ-ישראליות בצבא הבריטי. כולם בעלי רקע אומנותי במשחק ובמוזיקה: מרדכי זעירא, חנה מאירצ'ק (לימים חנה מרון), יוסי סוקניק (לימים יוסי ידין), לאה סיטין, שלמה דויטשר (לימים שלמה דרורי), יצחק יצחק (יצחק בן-ישראל), אסיה פרצ'י, דבורה מטיסיס, אברהם שקלרש (הוא א. תלמי), אביגדור פוגצ'וב, יעקב לוין ("צ'יפופו"), חיים שרל.
במהלך כשנה וחצי של פעילות ועד לפירוקה (עליו הוחלט בסוף 1945), העלתה הלהקה שלוש תכניות: "מזמרת הארץ" (בכורה: 12.8.1944), "חומה ומגדל - גולה וגאולה", ו"דרישת שלום מתל-אביב" (הצגה אחרונה: 30.11.1945 ברחובות).
הופעותיה בפני הלוחמים, בין היתר במצרים, בלוב ובאיטליה, בפני ניצולי שואה ומחנות העקורים באירופה ועוד, זכו להצלחה רבה ועוררו התרגשות עמוקה.

(*) ה"אנזה" - E.N.S.A - Entertainments National Service Association - התאחדות שירות לאומי לבידור, שהוקמה בשנת 1939 (מלחמת העולם השנייה) ע"י ממשלת בריטניה, במטרה לספק בידור ללוחמי הצבא הבריטיים.

השיר נדפס בשנת תש"ז, תחת הכותרת "כל הדרכים", בספרון "אלף לילה - שירי-מלחמה", מאת יצחק יצחק (הוצאת הוועד הארצי למען החיָל היהודי). (תודה לנחומי הרציון).

השיר שב ונדפס בשירון "גם חלומות כאנשים - משירי צבי בן-יוסף" (עמ' 12), שהופק לערב שירים לזכרו של צבי בן-יוסף, שנערך ב-א' באיייר תש"ע, 15 באפריל 2010, במלאת 62 שנה לנפילתו. הערב התקיים ביד יצחק בן-צבי בירושלים, בעריכתו ובהנחייתו של נחומי הרציון.

השיר, המובא כאן מפי חבורת שהם, עם הסולן גיורא רוס, נטבע בשנת 2008 בתקליטור של החבורה, "הגדודנים". התקליטור הוקדש לשירי "החטיבה היהודית הלוחמת" - החי"ל, ושירי כל החיילים והחיילות של ארץ ישראל שלחמו במלחמת העולם השנייה.
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.

כל הדרכים הן מובילות לרומא,
על כן ילדה, אסור להתיאש.
כל הדרכים הן מובילות לרומא
ויתכן, ברומא ניפגש.

שם נטייל בצל הקתדרלה,
כיכר סן-פטר של הוותיקן.
האפיפיור וכל הקרדינלים
אינם חולמים אפילו שאנחנו כאן.

זוג מאוהב, שני סברס מכנען,
רות ואמנון מעמק יזרעאל,
עושים טיול, שלא עשו אף פעם
אל שער טיטוס בחצות הליל.

ותחת שער טיטוס, בצל העתיקות,
תפרחנה נשיקות, מה יש עוד לחכות?

הוי, טיטוס, טיטוס, לו אתה ראית
למי טריומף, למי שירי הלל.
על יד השער שאתה בנית,
זוג מאוהב מארץ ישראל.
על יד השער שכבוד האימפרטור אז בנית,
זוג חיילים דווקא מארץ ישראל!

ויהיה עוד חצות בברלין הנכבשת, ( - לא מושר כאן)
שנינו נצעד אז אונטר דן לינדן.
את תהיי כל כך נרגשת ואלי תאמרי:
אמנון, הסתכל, הן טוב שהגענו לכאן.

ועינינו רואות בהקיץ בנפול כל אויבינו ( - לא מושר כאן)
אך בזמן האחרון אינני יודעת,
כל כך הביתה אני מתגעגעת
לקולות ילדים, לצלצול עדרים,
לריחות פרדסים, לכוס מיץ תפוזים,
לבננה של תנובה...
כן, יפה הדנובה,
גדול הוא הריין,
אך הירדן, הירקון, וגם נחל קישון -
לי יקרו כל אלה פי אלף, אמנון.

אז אני אענה: ( - לא מושר כאן)
עוד נשוב, עוד נשובה
אל כוס מיץ תפוזים, לבננה של תנובה,
ובביתנו הקט, עם שקיעת החרס,
את תיישני את הבן עם שיר ערש.
ולו תספרי בקולך המתוק
כי בכל העולם הרחב, הרחוק
אין עוד פינה נחמדה, נהדרת
כביתנו הקט על חוף ים הכינרת.

כל הדרכים הן מובילות לארץ, ( - לא מושר כאן)
על כן, ילדה, אסור להתייאש.
כל הדרכים הן מובילות לארץ,
אין כל ספק בארץ ניפגש.

שם נטייל בצל הקזרינות, ( - לא מושר כאן)
על חוף הים בדרך לעין גב,
וזה אל זו נלחש: ראה, ראי נא
הו, מה שקט הים ומה שקט הלב.

זוג מאוהב, שני סברס מכנען...

ותחת שער טיטוס, בצל העתיקות...

הוי טיטוס, טיטוס, לו אתה ראית...

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.