שיר עד - צרור הציפורנים - מילים: נתן אלתרמן | לחן: נחום היימן | ביצוע: השני-שרים - Shney-Sharim

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
עיבוד כלי: מושיק צברי |
עיבוד קולי: אדם הֶפטֶר (נ' 1952) |
ביצוע: השני-שרים - אדם הֶפטֶר (נ' 1952) ואלי אַרְגּוֹן (נ' 1952) |

מילות השיר "צרור הציפורנים" ("Tzror Hatzipornim") ("Camations' Banch") נכללו בסיון תש"ד, יוני 1944, במחברות לספרות, כרך ג', מחברת א'.
בשנת תשי"ז, 1957, שבו מילות השיר ונכללו, בשינויים קלים, בספרו של אלתרמן "עיר היונה", בשער ב', "שירים על רְעוּת הרוח" (תל אביב: מחברות לספרות / הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 199-194).

השיר, המובא כאן בביצוע השני-שרים, נטבע בשנת 2013 בתקליטור "נחום היימן מציג: השני-שרים" (נחום היימן הפקות).

להלן מילות הגרסה הכתובה של השיר, מתוך הספר "עיר היונה". (מילות הגרסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון):

א
על זה הרחוב קוראים תיגר,
כי מרכולתו גדותיו עוברת,
כי כיָוון וכתוגר
הוא רץ, רדוף כלבים ופרד.

כי בגלוי, לאור היום,
בורקות שיניו גורסות-העצם
וכל דרכו לגיהינום
סוגה בכוונות של בצע.

את זה הרחוב דורשים לגנאי,
אך בבואי לקשור לו שבח,
הלכתי רק אחרי עיניי
ולא אחרי שכר ורווח.

ב
אותה שעה הערב רד
על ברק כל אש וכל מתכת,
על כל הדור אשר עבד
באלף מסחרים ומלאכת.

אותה שעה הערב שח
על זה הרחוב, אשר עד אופל
עבוט ונשך הוא נשך
ובחובות הוא חי כבתופת.

הוא ביגיעה ובערמות
גלגל את מסחרו הפרא
וערמו לערימות
של כלי-ברזל ועץ וחרס.

הוא עד הנץ כוכבי כימה
שיחר אל כסף כאל טרף
ושטוף עמל כשטוף זימה
טמנו באבנטים וגרב.

כעת נדם. כהרוגים
נמים מעלליו אפיים.
זו השעה בקטרוגים
לבוא עליו כבדלייים.

עכשיו כבארי המת
נקל לבעוט בו אל החומש
גם להזכיר, כאיש העט,
מותר הרוח מן החומר.

על כן אזרתי את כוחי
ומעט חיציי עמי השחזתי,
אך עוד מביט בו אנוכי
ומעומדי עד כה לא זזתי.

כי מן החושך הישן
הוא בי נושף יראה וחשד.
הוא מדמיעני בעשן
של המחתות והמרחשת.

ואת ניצבת לא הרחק
ומסלך אל מול שמים,
צרור ציפורנים כאש דולק,
דולק, רושף, מכהה עיניים.

ג
עמדי באש הציפורנים,
באש פרחים בלי פרי ובושם,
עלמה בלי איש ובלי בנים,
יופיו הלא-נישנה של בוסר!

שחומת פנים! גלויית כתף!
זקן שבטך וידוע גזל,
אך את, עלמה, ענבר נוטף,
דמעו העז וזך של גזע.

את בת שחוקו האלמונית
אשר ניצבה בעגיליה
ולה מחגורת אדמונית
ולה שמלה בקיפוליה.

וערב זה של סם ותמד
וזהב גחלי מחתות ואופל
עוטרך כמו שירת ספרד
אשר דִּמתה אותך לעופר.

עלמה, עלמה, חליל רועים!
ברוח שמלתך עוגלת
ועל עומדך, באין רואים,
את נהפכת למחוללת!

עמדי באש הציפורנים,
עמדי מוארת ומוחשת,
גלויית כתף, שחומת פנים,
ברוכה, חוזרת ויורשת.

יוציא השיר מנרתיקה
את יפעתך גם יספרנה.
כי אם אמנם יפה שתיקה,
הן את, עלמה, יפה ממנה.

ד
בבוא היום לצור צורות
גם את, גם את תהיי נזכרת
בין הגדולות והנצורות
אשר ארעו בזאת הקרת.

כי כך ניצבת עם צרור פרחים
אשר דלקו אל מול רקיע,
עת באתון נושאת פחים
הרחוב את קליפתו הבקיע.

ערי נכר אספו בינות
והוא - לא הון לו עוד ותואר,
אבל אשריו שעוד בינו
וביניהן כל שנות הנוער.

על זה החוף, בשוא שחפיו,
נראהו אץ דרכו בחלד
בלי לסטות, כאילו לפניו
טבעת פלא מתגלגלת.

עוד בן בלי שם הינו ורש,
אך בצעדיו קלי העומס
זיק ילדותה של קרת-חדשת,
נצנוץ סחרן של צור ורומי.

דרכו חופפת את דרכן,
על חופיהן קרונו פורק הוא.
עוד הוא כילד על ברכן,
וכבר בנזר משחק הוא.

ואת - באור חרמש צעיר
את מלווה אותו אל דרך.
בתוך תולדות עמים ועיר
יש פה ושם עלמה עם פרח.

תמונת השני-שרים שבסרטון: באדיבות אלי ארגון, חבר השני-שרים.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.