שיר עד - פלנטה מסויימת - מילים: נתן אלתרמן | לחן: אריה לבנון | שירה: צוות "צץ וצצה", 1969

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: אריה לבנון (נ' 1932) |
עיבוד: אריה לבנון (נ' 1932) |
שירה: צוות "ערב פזמוני אלתרמן" | "צץ וצצה" - יוסף (בומבה) צור (1979-1928), רבקה זהר (נ' 1948), עזרא דגן (נ' 1947), מנחם זילברמן (2014-1946), טליה שפירא (1992-1946) - Tsats & Tsatsa Actors |

השיר "פלנטה מסויימת" ("Planeta Mesuyemet") ("Our Planet") נכלל במופע המוזיקלי, שנקרא תחילה "ערב פזמוני אלתרמן" (חדשים וישנים) ולאחר זמן קצר שינה שמו ל"צץ וצצה". (*)
הצגת הבכורה התקיימה ב-11.7.1969 בקיבוץ יקום.

מילות השיר (כפי שמובאות להלן) נדפסו בשנת תשל"ט, 1979, בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", כרך שני; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; עמ' 386-384.

(*) המופע "צץ וצצה" הוצג תחילה כ"ערב פזמוני אלתרמן", בבימויו של שמואל בונים. משתתפיו: יוסף (בומבה) צור, רבקה זהר, עזרא דגן, מנחם זילברמן וטליה שפירא. להוציא בומבה צור, ארבעת השחקנים האחרים היו באותה עת משוחררי להקות צבאיות, ללא ניסיון מקצועי.
מקורו של "ערב פזמוני אלתרמן" במערכון סאטירי פרי עטו, שמעולם לא הוצג. משהוחלט לא להציגו, נטל ממנו אלתרמן חלק מהפזמונים, ועליהם הוסיף גם פזמונים ישנים. על דברי הקישור ביניהם היה אחראי בומבה צור. "ערב פזמוני אלתרמן" הסתמן תחילה ככישלון. "הקהל לא ידע במה בדיוק 'מאכילים' אותו" - אם בערב ספרותי או מוזיקלי - ולא הגיע להצגות. בעקבות כך הוחלט, בהצעתה של רבקה סמל, אמו של נעם סמל (שהיה המנהל האדמניסטרטיבי של המופע), לשנות את שם המופע ל"צץ וצצה", כשמו של אחד הפזמונים שבו. אלתרמן, שנהג להגיע לכל ההצגות, נתן הסכמתו לשינוי השם (חדשות, 10.4.1987). המופע, תחת השם "צץ וצצה", זכה להצלחה רבה.
המופע כלל 16 פזמונים, פרי עטו של אלתרמן. כל שיר תיאר עולם פולקלורי אחר.
אחרי השיר "אוריאנה", אמורים היו לנעול את המופע שני שירי פרידה - "על הסף" ו"באמצע המישור", אך בסופו של דבר הם לא נכללו במופע, שכן לא תאמו את אופיו הקליל.
אלתרמן נפטר בעת שהמופע עדיין רץ. שחקניו, אשר קיבלו את הידיעה על מותו לפני ההצגה, בישרו לקהל על כך רק בסוף המופע.

השיר, המובא כאן בפי צוות "צץ וצצה", עם הסולן יוסף (בומבה) צור, נטבע בשנת 1969 בתקליט המופע "ערב פזמוני אלתרמן" (CBS), ובשנת 2006 בתקליטור 1 מתוך האוסף הכפול "ערב פזמוני אלתרמן | צץ וצצה" (הד ארצי).

להלן הגירסה הכתובה של השיר (מילות הגירסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון):

מספרים על אחד פילוסוף
שנכתש בצרות כבמכתש
ומדחי אל דחי ירד
וגמר את חייו בהקדש.

ובהגיע קיצו, הוא גיחך
במרירות שהיה לה יסוד.
ואמר: הה, אני לעזאזל
אזכור אותה, את הפלנטה הזאת.

וברור היה, אף כי שמות לא ציין הוא,
לאיזה פלנט התכוון הוא.

לזה הכדור הידוע
עם הקוטב, עם קו המשווה,
לשיכון הזה הרעוע
שהרבה כבר איננו שווה.
אשר יש לו שמים וים
בצירוף חמישה קונטיננטים
וכמקום שבו פעם נולד האדם
זה עשוי לעורר סנטימנטים.
אך כיום, בתנאי ההווה,
כבר יודעים אנו מה זה שווה.

מלאכי המרום, כרגיל,
מעמידים מדי פעם פני תם,
מתייצבים הם לפני הבורא
שואלים - מה נשמע בעולם?

והאל, אחרי ליל נדודים,
בקומפרס, עם גלולות ואבקות,
אז אומר: הה, אני לעזאזל,
אזכור אותה, את הפלנטה הזאת...

ומוסיף הוא: את שם הפלנט לא ציינתי,
אך תבינו אל מה התכוונתי...

לזה הכדור הידוע
עם הקוטב, עם קו המשווה,
שבראתי אותו בשבוע
ושכך באמת הוא נראה.
אשר יש בו שמים וים
בצירוף חמישה קונטיננטים,
ושרק בזוכרי את בריאת העולם
זה מעיר בי עוד קצת סנטימנטים.
אך כיום, בתנאי ההווה,
אה, ברור לי כבר מה זה שווה.

יש אומרים שכיום האדם
בהחלט לפוצץ מסוגל,
אף ללא כוונה, את כדור העולם,
כן, את כל הלוקל.

אם דבר שכזה יתרחש,
זה רק פעם יקרה, ולא עוד,
אך ברור שאחרי זה, הו הו,
נזכור אותה, את הפלנטה הזאת.

כך נעוף בצורת קרני אלפא או ביתא,
ונביט בה בזו הפלנטה.

בזה הכדור הידוע,
עם הקוטב, עם קו המשווה,
שאי פעם, מוזר - חשבנוהו
די סימפטי, אפילו יפה.
שהיו בו שמים וים
בצירוף חמישה קונטיננטים,
שהיו יכולים לעמוד עוד זמן-מה...
לולא כמה פטנטים...
כך נאמר. אך כעת, בהווה,
עוד נגור פה קצת, הה? נקווה.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.