שיר עד - הפינג'אן - מילים: חיים חפר | לחן: עממי ארמני | בביצוע אהובה צדוק - Ahuva Zadok

245 צפיות

  • תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

    לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

admin
Published
מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: עממי ארמני |
עיבוד: יוסף הדר (2006-1926) |
ביצוע: אהובה צדוק (נ' 1928) בליווי מקהלת ילדים |

שנת כתיבה: 1945/6.

מחבר השיר, חיים חפר, מספר על השיר "הפינג'אן" ("HaFinjan"), בסִפרו "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם" (עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 52):
"כאשר הטילו עלי במטה הפלמ"ח להיות האחראי לאסירי הפלמ"ח, ישבתי אצל עדה גולומב. אליהו גולומב היה שר הביטחון הראשון במחתרת 'ההגנה', ועדה היתה אלמנתו, היא הייתה האמא של האסירים. היום הבית הוא 'מוזיאון ההגנה'. השולחן היה ענקי, הרהיטים היו עתיקים, ומדי פעם בפעם היה מגיע הגיס, שאול (מאירוב) אביגור, מפקד עלייה ב'. ואיך ידעו האנגלים שהוא הגיע? כי הוא דרש להגיף את כל התריסים בשל סודיות. כיוון שהיה לי בכל זאת קצת זמן בין הנסיעות לבתי הסוהר השונים, הבאתי בלוק נייר לשולחן הגדול ההוא. את המנגינה הארמנית הזאת שרו בפלמ"ח, בלָה לָה לָה ואני ישבתי ליד השולחן ובתוך מספר שעות כתבתי איך מכינים קפה. אחר כך תירגמו את זה לגרמנית ולאנגלית אך העיקר שרו את השיר בפלמ"ח בכיף. 'הפינג'אן' נכתב בתקופת המנדט הבריטי, ויש בו רמזים שמובנים לכל פלמחניק".

עוד על השיר - מספרים חיים גורי וחיים חפר בספרם "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר" (בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמ' 234):
"אלף, הפינג'אן זה לא איבריק. איבריק הוא קומקום-הנחושת בעל הידית הארוכה, ופינג'אן הוא ספלון קטן. זה אלף.
עכשיו בית: פינג'אן זה לא רק ספל ערבי קטן. פינג'אן זה גם מדורה, גם חברות, גם שירה וגם כזבים. זה בית.
עכשיו גימל: פינג'אן זה לא רק הנ"ל, זה גם נימוסי שולחן: מתחילים במפקד או בעלמה, כשהמוזג מרוחק מן הבכיר או מן הבחירה, ומעבירים מיד ליד עד שהפינג'אן מגיע אל היעד. על הלוגם לשאוב את הקפה ברעש, לפלוט אנחה של שביעות רצון ולשבח את עושה הקפה. כמו שנאמר: 'נשתה ונשבח' וגו'. האחרים ממתינים לתורם אגב שירה או ספורי מעשיות. סימן למידות מגונות - מי שנטל פינג'אן שלא בתורו. גם המוזג חייב לזכור, שהקפה צריך להספיק לכולם.
כל פלמח'ניק היה מומחה לקפה, אך היו מומחים גדולים ממנו. למומחה כזה קראו: קהוו'אנג'י, והוא הוא שידע למצות את הסגולות היקרות של משקה-המלכים. בבחינת מועט המחזיק את המרובה. וגם בכך עדיף דור הפינג'אן על דור האספרסו".

הביצוע המובא כאן לשיר לקוח מתוך התקליטּ "בשירים עממיים" (סימפוניה).

ביצועים נוספים לשיר - מושרים על-ידי יפה ירקוני (2012-1925) ויוסי בנאי (2006-1932) - נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "חיים חפר".

הרוח נושבת קרירה,
נוסיפה קיסם למדורה,
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן;
האש מהבהבת,
שירה מלבלבת,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

האש לקיסם תלחש:
אדמו כה פנינו באש,
אם לנו תגבורת תוכן
מכל בדל-ענף שבגן -
כל עץ וכל קרש
ישיר אזי חרש:
סובב לו, סובב הפינג'אן...

וזאת, בלא תוספת שבחים ( - בית זה לא מושר כאן)
מלאכת משקה-המלכים:
קפה וסוכר בו יותן
ומים - מחצית הקנקן;
ירתח פעמיים -
הוסיפו קצת מים,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

ואם בשלישית שוב ירתח -
הלב יחרד וישמח,
יחזור הפסוק הנושן:
הנה הקפה כבר מוכן.
נשתה ונשבח:
יש טעם, יש ריח,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

נגמע מן הספל לאט, ( - בית זה לא מושר כאן)
הנה מספרים כבר צ'יזבאט...
סיפור שעבר עליו זמן,
בשקט מצמיח זקן...
הבלוף מתפתח -
קנקן שוב רותח,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

נזכר הפינג'אן איך אליו ( - בית זה לא מושר כאן)
החבר'ה הגיעו מקרב,
איך מוטקה הג'ינג'י רטן:
אחד לא יחזור כבר לכאן...
בדמע אין קצה
סובב לו בעצב,
סובב לו, סובב הפינג'אן...

שנים יעברו ודורות, ( - בית זה לא מושר כאן)
גבולות וגשרים ומדורות,
לזר לעולם לא יובן
מה טעם הזמר נוגן, -
צנחן ורזרבה
תמיד ייזכר בה -
ב"נַגְלֶה" נצחית של פינג'אן...

ההקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.