שיר עד - אור בחדרים - מילים: נתן אלתרמן | לחן: סשה ארגוב | שירה: חבורת הזמר "צלילים בחולה", 2003

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד וניצוח: אריה ברכה (נ' 1947) |
שירה: חבורת הזמר "צלילים בחולה" |

שנת פרסום מילים: 1965 | שנת הלחנה: 1972.

מילות השיר "אור בחדרים" (מוכר גם בשם "בוא ערב קיץ") ("Or BaChadarim") ("Light in the Rooms") נדפסו בשנת תשכ"ה, 1965, בקובץ שיריו האחרון של נתן אלתרמן, "חגיגת קיץ" (תל אביב: הוצאת "מחברות לספרות", עמ' 20-18). (אלתרמן שקל תחילה לקרוא לספר "משלי קיץ").
בספר פסיפס של 45 קטעי שירה ופרוזה (ובלשונו של אלתרמן "סדרת שירים") הנחרזים למחרוזת עלילתית חברתית-פולקלוריסטית, המספרת את קורותיו של לילה קייצי אחד בשכונת מהגרים בדרום תל אביב, , הנקראת "סטמבול", שמתקיים בה קיבוץ גלויות.
(שיר מוכר נוסף מהספר הוא "שיר משמר", שכתב אלתרמן לבתו, תרצה אתר).

הספר עובד על-ידי שמואל בונים למחזה בשם "חגיגת קיץ", בבימויו, שהעלה התיאטרון הקאמרי בקיץ 1972 (בכורה: יולי 1972, במסגרת הפסטיבל הישראלי למוזיקה ולדרמה, תשל"ב). את שירי המחזה הלחין סשה ארגוב, וביניהם השיר "אור בחדרים". בונים סיפר, כי העלאת המחזה ב"הקאמרי" סוכמה עם אלתרמן עצמו בשנה האחרונה לחייו.

השיר מוכר בעיקר בביצוע הגבעטרון.

השיר, המובא כאן בפי חבורת הזמר "צלילים בחולה" (מיסוד המעלה), נטבע בשנת 2003 בתקליטור החבורה, "שרים אלתרמן". התקליטור הופק במלאת 120 שנים ליסוד המעלה.

להלן גרסת השיר הכתובה (מתוך הספר "חגיגת קיץ"). (מילות הגרסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון):

תוך כך עולות בחדרים
המנורות. סביבן מתחדש
מדי ערב זינוק הצללים,
הנסים כאילו נפלה אש.

הנסים, ולאחר מכן
הם מתרגלים למנורות,
מתיישבים למולן, והן
מלמדות אותן כמו מורות.

על כלי הקפה והתה
האד השקוף מתאבך.
צרור פרחים באגרטל
לעולם אינו דועך.
הים מרחש, מטלטל
חפציו. על איש אינו סומך.

הזקנים כבר כמעט ישנים
ופניהם כדבלות התאנים.
אך פני צעירים וצעירות
בערב קיץ מאירות.

בוא, ערב קיץ, אתה
אמנם כשעה כבר פה,
אך זו הזדמנות נאותה
לומר: ערב קיץ, בוא.

הרקיע הזה צעיר
וכאילו כולו פתיעה.
אין לדעת מה בעיר
יתרחש בעוד שנייה.
למציאות יש דמיון עשיר,
וגם היא עצמה לא ענייה.

בוא, ערב קיץ, עמוד
עם ים ומרחבים סמוכים.
ראה, איך בכל הקומות
לאור החשמל מתהלכים
אנשים ונשים, כמו
בתוך ספרים פתוחים.

השעה לא קמלה מחום,
כי להפך, נוטפת שרף.
האופק ממול, בקצה הרחוב,
יושב בלי ניע על שרפרף.

פעם היה אפשר
בשעה יפה כזאת
לשאוף אל כל דבר בל ישוער,
לחשוב מחשבות נועזות.
עכשיו השנים באפסר
מוליכים אותי, מה לעשות?

בינתיים אי-מי מעייל
ברחוב קול חליל. זה יבב
שחופז ומגרש במקל
רעשים של קש וגבב.

מגביה החליל קולו,
על מה הוא נושא משלו?
על רעות, על טובות, על מה לא?
על כל העניין כולו.

אחר-כך זה חדל מלנגן
והרחוב שהקשיב לצלילים
מתנער, שב לרוץ, כי אין
החיים רק חידות ומשלים.

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות חבורת הזמר "צלילים בחולה" ורפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.