מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מיקי גבריאלוב (נ' 1949) |
עיבוד וניצוח: אריה ברכה (נ' 1947) |
שירה: חבורת הזמר "צלילים בחולה" |
שנת כתיבה: 1939 | שנת הלחנה: 1991.
נתן אלתרמן כתב את השיר "שיר סיום" (נקרא גם "שיר לאופטימיזם" ו"אופטימיסט") ("Shir Siyum") ("Shir LaOptimizm"), לתכנית נ' (תכנית יובל החמישים) של התיאטרון הסטירי, "המטאטא", "מהודו ועד כוש" (כותרת משנה: "אופטימיזם ב-11 פרקים"), מאת מרטין רוסט. הצגת הבכורה התקיימה ב-1.8.1939, ב"בית העם" בתל-אביב. את שירי התכנית והפזמונים כתב נתן אלתרמן. את המוזיקה: מרק לברי.
השיר (בלחנו של לברי) הושר בפרק 11 (האחרון) של התכנית, שכותרתו "ושבו בנים לגבולם".
התכנית, אשר הוגדרה כ"בלי ספק אחת התכניות המוצלחות ביותר שנתנה לנו הלהקה במשך אחת־עשרה שנות קיומה", עסקה בחיי הארץ, תוך שילוב היסוד התנ"כי באקטואליה: "חזיון בלבוש תנ"כי מימי עזרא ונחמיה, הדן בשאלות היום". "הרעיון המרכזי בתכנית היה, כי כשם שלא הצליחו שוטנינו בתחילת ימי בית שני למנוע את בנין הארץ, כך לא יצליחו שוטנינו גם הפעם. מכאן כותרת המשנה של התכנית: אופטימיזם" (הארץ, 7/8/1939).
השיר, בלחנו של מרק לברי, נדפס בשנת תש"ו, 1946, תחת הכותרת "שיר לאופטימיזם", בחוברת "שירו שיר : שירים חדשים לזמרה בצבור ולמקהלה", מלוקטים ומסודרים בידי משה ברונזפט (משה גורלי), במדור "מזמירות התיאטרון" (הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים).
בשנת תשל"ז, 1976, נכללו מילות השיר, תחת הכותרת "שיר סיום", בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי-זמר", כרך ראשון (תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 160-159).
מיקי גבריאלוב הלחין את השיר בשנת 1991. ביצוע שלו לשיר נטבע בשנת 1991 בתקליט "מיקי גבריאלוב - כשחלמתי על הבית" (פונוקול).
השיר, המובא כאן בפי חבורת הזמר "צלילים בחולה" (מיסוד המעלה), נטבע בשנת 2003, תחת הכותרת "האופטימיסט", בתקליטור החבורה, "שרים אלתרמן". התקליטור הופק במלאת 120 שנים ליסוד המעלה.
להלן מילות השיר מתוך הספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי-זמר" שלעיל:
נסענו עד למרחקי שנים,
עברנו רוב דורות באור וצל.
מצאנו מכרים שם נושנים,
מצאנו שם את ארץ-ישראל!
שם העבר קורא אל העתיד:
לשקוע בייאוש אל נא תעיזו!
פסימיות מותרת ליחיד,
אבל אין עם, אין עם בלי אופטימיזם!
בלי אופטימיזם אין חורשים בסלע
למצוא בו מים ולשבור שרב!
בלי אופטימיזם אין זוכים לפלא,
בלי אופטימיזם אין יוצאים לקרב!
וסבא ישראל, על אף הכל,
מהו, אחיי?
הוא אופטימיסט גדול!
אחרי פרס, אחרי בבל, אחיי,
האופטימיסט
הזה עודנו חי!
יש באומה:
פסימיסטים,
פקפוקיסטים,
פלפוליסטים,
פניקיסטים,
קריטיקיסטים,
פטליסטים,
ויכוחיסטים,
אדרביסטים,
עקשניסטים,
אבל העם, העם כולו -
הוא אופטימיסטי!
הוא אופטימיסט!
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות חבורת הזמר "צלילים בחולה" ורפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מיקי גבריאלוב (נ' 1949) |
עיבוד וניצוח: אריה ברכה (נ' 1947) |
שירה: חבורת הזמר "צלילים בחולה" |
שנת כתיבה: 1939 | שנת הלחנה: 1991.
נתן אלתרמן כתב את השיר "שיר סיום" (נקרא גם "שיר לאופטימיזם" ו"אופטימיסט") ("Shir Siyum") ("Shir LaOptimizm"), לתכנית נ' (תכנית יובל החמישים) של התיאטרון הסטירי, "המטאטא", "מהודו ועד כוש" (כותרת משנה: "אופטימיזם ב-11 פרקים"), מאת מרטין רוסט. הצגת הבכורה התקיימה ב-1.8.1939, ב"בית העם" בתל-אביב. את שירי התכנית והפזמונים כתב נתן אלתרמן. את המוזיקה: מרק לברי.
השיר (בלחנו של לברי) הושר בפרק 11 (האחרון) של התכנית, שכותרתו "ושבו בנים לגבולם".
התכנית, אשר הוגדרה כ"בלי ספק אחת התכניות המוצלחות ביותר שנתנה לנו הלהקה במשך אחת־עשרה שנות קיומה", עסקה בחיי הארץ, תוך שילוב היסוד התנ"כי באקטואליה: "חזיון בלבוש תנ"כי מימי עזרא ונחמיה, הדן בשאלות היום". "הרעיון המרכזי בתכנית היה, כי כשם שלא הצליחו שוטנינו בתחילת ימי בית שני למנוע את בנין הארץ, כך לא יצליחו שוטנינו גם הפעם. מכאן כותרת המשנה של התכנית: אופטימיזם" (הארץ, 7/8/1939).
השיר, בלחנו של מרק לברי, נדפס בשנת תש"ו, 1946, תחת הכותרת "שיר לאופטימיזם", בחוברת "שירו שיר : שירים חדשים לזמרה בצבור ולמקהלה", מלוקטים ומסודרים בידי משה ברונזפט (משה גורלי), במדור "מזמירות התיאטרון" (הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים).
בשנת תשל"ז, 1976, נכללו מילות השיר, תחת הכותרת "שיר סיום", בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי-זמר", כרך ראשון (תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 160-159).
מיקי גבריאלוב הלחין את השיר בשנת 1991. ביצוע שלו לשיר נטבע בשנת 1991 בתקליט "מיקי גבריאלוב - כשחלמתי על הבית" (פונוקול).
השיר, המובא כאן בפי חבורת הזמר "צלילים בחולה" (מיסוד המעלה), נטבע בשנת 2003, תחת הכותרת "האופטימיסט", בתקליטור החבורה, "שרים אלתרמן". התקליטור הופק במלאת 120 שנים ליסוד המעלה.
להלן מילות השיר מתוך הספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי-זמר" שלעיל:
נסענו עד למרחקי שנים,
עברנו רוב דורות באור וצל.
מצאנו מכרים שם נושנים,
מצאנו שם את ארץ-ישראל!
שם העבר קורא אל העתיד:
לשקוע בייאוש אל נא תעיזו!
פסימיות מותרת ליחיד,
אבל אין עם, אין עם בלי אופטימיזם!
בלי אופטימיזם אין חורשים בסלע
למצוא בו מים ולשבור שרב!
בלי אופטימיזם אין זוכים לפלא,
בלי אופטימיזם אין יוצאים לקרב!
וסבא ישראל, על אף הכל,
מהו, אחיי?
הוא אופטימיסט גדול!
אחרי פרס, אחרי בבל, אחיי,
האופטימיסט
הזה עודנו חי!
יש באומה:
פסימיסטים,
פקפוקיסטים,
פלפוליסטים,
פניקיסטים,
קריטיקיסטים,
פטליסטים,
ויכוחיסטים,
אדרביסטים,
עקשניסטים,
אבל העם, העם כולו -
הוא אופטימיסטי!
הוא אופטימיסט!
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות חבורת הזמר "צלילים בחולה" ורפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
- תגיות
- שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

