שיר עד - יום יבוא אחים נחזורה - חיים גורי | פוקראס | בביצוע שמעון ישראלי - Yom Yavo Akhim

מילים: חיים גורי |
לחן: דמיטרי ודניאיל פוקראס |
עיבוד: יחזקאל בראון (2014-1922) |
ביצוע: שמעון ישראלי |

שנת הלחנה: 1936 | שנת כתיבה: אמצע העשור של 1940.

מתוך התקליטור "חיים גורי - הרעות" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.

shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.

יום יבוא, אחים, נחזורה,
יפרחו דגלים על תורן,
אז נריע, חבריה, כי בא.
בני, בני "ספיץ'" ייתן אז,
ערפל עב יעטנו
ועשן תסלסל ארובה.

מפוחית תדריב אז זמר,
נתיבות יחיו עד גמר
ומלח יחייך מסיפון.
אז ניזכור את "חנה סנש"
עת בחבל העלינו,
ולילות סערה וטייפון.

צי עיברי ישוט, חבריה,
ולאור שמי הצהריים -
זה יהא כבכל ארץ ועם.
וקיבוץ עיברי על רכס
ופקידו של בית המכס
יחייכו בניפנוף כובעם.

המאבק של הישוב בשלטון הבריטי היה מתמשך, קשה וכואב: הבריטים היו מצויידים במרגלים בנמלי היציאה של אוניות המעפילים; חיל האויר שלהם גילה את המעפילים בלב ים; תחנות רדאר על החוף; ליווי צמוד ומשפיל של אוניות המשחית האנגליות; והגירוש לקפריסין.
והנה בא שירו, מלא התקווה, של חיים גורי: "יום יבוא, אחים, נחזורה...".

"גם הספינה החמישים נתפסה. התמונה חוזרת: משחתות הבריטים נוגחות, אלות, גז מדמיע וגירוש לקפריסין. כלום לא עוזר. לא עורמת הווט, לא תושיית הקברניט, לא חכמת המלווה וצופני הגדעוני. יש סוכנים בריטים בכל נמל באירופה ויש רדאר על הכרמל ויש אר.איי.אפ. במרומים... ההווה היה מר - העתיד בטוח. הכל התגשם (עיין מדינת ישראל). אחדים מן המלווים עובדים עכשיו במכס וגובים את המס המגיע. באותם ימים, לא התפנינו לערוך סטטיסטיקות. לאחר מכן, סיפרו לנו ששלוש-מאות אנשי הפלי"ם השיטו לחופי הארץ 66 ספינות מעפילים ובהן כשבעים אלף יהודים, כמעט כמספר הסרטיפיקאטים שביקשה הסוכנות היהודית מממשלת המנדאט" (מתוך הספר "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 134).

מתוך השיר:
"בני, בני ספיץ' יתן אז" - הכוונה לבני מרשק (מהרשק) (1906-1975), מקיבוץ גבעת השלושה, חבר פלמ"ח, שהוכר בנאומיו ('ספיצי'ם') מרוממי המוראל. הוא כונה 'פוליטרוק'.
"'תַּדְרִיבּ' זמר" - 'תרביץ' זמר / תפצח בזמר. לקוח מהפועל 'דרב' בערבית, שמשמעו היכה.
"חנה סנש" - ספינת מעפילים, ניצולי שואה, שהגיעה בדצמבר 1945 מאיטליה לחופי נהריה. היה זה ליל "סערה וטיפון" (כמאמר השיר). הספינה עלתה על שרטון והמעפילים הועברו ממנה אל החוף, לאורך עשרות מטרים, בעזרת חבל ("עת בחבל העלינו"). הספינה נקראה על-שמה של חנה סנש, צנחנית ומשוררת ישראלית, אשר ב-1944 הוצנחה ביוגוסלביה, ובעת שחצתה את הגבול להונגריה, נתפסה ונרצחה. לימים הספינה שופצה ושולבה בצי של חיל הים הישראלי המתהווה.

התמונות המלוות את הסרטון:
חיים גורי ערב מבצע עובדה, 1948 - אוצר תמונות הפלמ"ח The Palmach Photo Gallery. מתוך אתר פיקיוויקי. בפינה השמאלית העליונה מודבקת תמונתו של שמעון ישראלי;
בני מרשק, 1949 - אוצר תמונות הפלמ"ח. מתוך ויקיפדיה;
שמחת מעפילי הספינה "אליהו גולומב", ביניהם חיה ברקן-סויצקי (סביצקי) (1997-1927);
הספינה "חנה סנש" הפוכה על צידה בחוף נהריה, לאחר שהמעפילים ירדו ממנה, דצמבר 1945 - מאגר המידע בנתיבי העפלה, מחנה המעפילים עתלית. מתוך אתר פיקיוויקי;
כרזה שהציבו מעפילי "חנה סנש" בחוף נהריה כהתרסה נגד הבריטים, דצמבר 1945 - מאגר המידע בנתיבי העפלה, מחנה המעפילים עתלית. מתוך אתר פיקיוויקי;
אנית הצי הישראלי - מתוך אתר פיקיוויקי.

עריכה: אתי ירוחמי