מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: עמנואל זמיר (1962-1925) |
לחן עממי מזרחי, מותאם על-ידי עובדיה מזרחי |
עיבוד: עמי גלעד (נ' 1939) |
נגינה באקורדיון: עמי גלעד (נ' 1939) |
שנת הוצאת תקליט: 1969.
לחן השיר "מי עולה מן השדה" ("מחול עובדיה") ("Mi Ola Min HaSade") ("Mechol Ovadia") ("Ovadia's Dance") - שמילותיו מתאימות לחג שבועות - הוא עממי מזרחי בסגנון מחול הדבקה.
בשנת 1944 חיברה הכוריאוגרפית ירדנה כהן (2012-1910) ריקוד ללחן, וקראה לו "מחול עובדיה" ("Mechol Ovadia"), על-שם עובדיה מזרחי, נגן בתזמורת שליוותה אותה בהופעותיה:
"את הסוג הראשון של ריקודיה האמנותיים בנתה ירדנה בחלקם הגדול על מנגינות מזרחיות, וזאת בעיקר בהשפעת שני מנגניה המזרחיים, נגני העוד והכינור (והדרבוקה - ש.ע), אליהו ידיד לוי ועובדיה מזרחי, שליוו לעיתים את ריקודיה גם בתיפוף ב'דרבוקה'... על מקצב מסוים שהיה עובדיה מתופף יצרה ירדנה את אחד מריקודיה האמנותיים ואף כינתה אותו "מחול עובדיה". ריקוד זה שימש אותה בראשית היווצרותו כריקוד בהופעותיה האמנותיות. כאשר הוכנס בעיבוד לקבוצה למסגרות ריקודי החג שלה, היה עד מהרה לריקוד שנרקד על-ידי ההמונים, דהיינו, לריקוד-עם . לימים, צירפה ירדנה לנגניה המזרחיים גם את נגן הקנון חיים חיאט [...]" (מתוך "מחול העם הישראלי ו'כליזמריו'", מאת צכי פרידהבר, עמ' 10).
ירדנה כהן התוודעה לאליהו ידיד ולעובדיה מזרחי באחד מבתי הקפה הערביים בחיפה שבו ניגנו. הם הביאו איתם מנגינות שהכירו מהרחוב ומהשוק, וכפי שהעידה ירדנה בספרהּ "בתוף ובמחול", "תחילה בא הקצב, לאחריו - הצליל ועמו המילה. שמה של כל מנגינה נקבע על-ידי נגנַי על-פי תוכנה המיוחד. תמיד השתדלו לבאר לי מהותה של כל מילה בודדת בשיר...".
נראה כי הריקוד שחיברה ירדנה ללחן המזרחי ושאותו כינתה "מחול עובדיה", קדם לכתיבת המילים על-ידי עמנואל זמיר.
הכותרת המקורית שהעניק עמנואל זמיר לשיר היתה "ברכת האדמה" (על-פי כתב היד של זמיר בספרייה הלאומית).
השיר מוכר גם בשם "מי עולה מן השדה", על-פי שורת הפתיחה שלו, וכן בשם "ביכורים".
השיר נדפס (מילים ותוים) בשנת תשל"ד, 1974, תחת הכותרת "מי עולה מן השדה", בקובץ השירים "עמנואל זמיר - זמר חג", בעריכת שלמה קפלן, תחת השער "נעורים ומחולות" (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, הספריה למוסיקה ע"ש נסימוב מס. 228, תשל"ד, עמ' 70). בספר מצוין כי הלחן "מזרחי, על-פי ט' עובדיה".
השיר, המובא כאן בנגינתו של עמי גלעד באקורדיון, נטבע בשנת 1969 בתקליט "ריקודי-עם - ריקודי עם ישראליים" (ארה"ב, Tikva Records T-138).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "עמנואל זמיר" ו"שירי שבועות":
• אהובה צדוק (נ' 1928).
• תזמורת בינ"ל פולקראפט.
• נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934).
מי עולה מן השדה
על ראשה הטנא,
וסלה פרי גן מלא
ומזמר הטנא.
אדמתה ברוכת-יבול
לה נתנה כל אלה.
שירו לה וחולו חול,
שירו לה כל-אלה!
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: עמנואל זמיר (1962-1925) |
לחן עממי מזרחי, מותאם על-ידי עובדיה מזרחי |
עיבוד: עמי גלעד (נ' 1939) |
נגינה באקורדיון: עמי גלעד (נ' 1939) |
שנת הוצאת תקליט: 1969.
לחן השיר "מי עולה מן השדה" ("מחול עובדיה") ("Mi Ola Min HaSade") ("Mechol Ovadia") ("Ovadia's Dance") - שמילותיו מתאימות לחג שבועות - הוא עממי מזרחי בסגנון מחול הדבקה.
בשנת 1944 חיברה הכוריאוגרפית ירדנה כהן (2012-1910) ריקוד ללחן, וקראה לו "מחול עובדיה" ("Mechol Ovadia"), על-שם עובדיה מזרחי, נגן בתזמורת שליוותה אותה בהופעותיה:
"את הסוג הראשון של ריקודיה האמנותיים בנתה ירדנה בחלקם הגדול על מנגינות מזרחיות, וזאת בעיקר בהשפעת שני מנגניה המזרחיים, נגני העוד והכינור (והדרבוקה - ש.ע), אליהו ידיד לוי ועובדיה מזרחי, שליוו לעיתים את ריקודיה גם בתיפוף ב'דרבוקה'... על מקצב מסוים שהיה עובדיה מתופף יצרה ירדנה את אחד מריקודיה האמנותיים ואף כינתה אותו "מחול עובדיה". ריקוד זה שימש אותה בראשית היווצרותו כריקוד בהופעותיה האמנותיות. כאשר הוכנס בעיבוד לקבוצה למסגרות ריקודי החג שלה, היה עד מהרה לריקוד שנרקד על-ידי ההמונים, דהיינו, לריקוד-עם . לימים, צירפה ירדנה לנגניה המזרחיים גם את נגן הקנון חיים חיאט [...]" (מתוך "מחול העם הישראלי ו'כליזמריו'", מאת צכי פרידהבר, עמ' 10).
ירדנה כהן התוודעה לאליהו ידיד ולעובדיה מזרחי באחד מבתי הקפה הערביים בחיפה שבו ניגנו. הם הביאו איתם מנגינות שהכירו מהרחוב ומהשוק, וכפי שהעידה ירדנה בספרהּ "בתוף ובמחול", "תחילה בא הקצב, לאחריו - הצליל ועמו המילה. שמה של כל מנגינה נקבע על-ידי נגנַי על-פי תוכנה המיוחד. תמיד השתדלו לבאר לי מהותה של כל מילה בודדת בשיר...".
נראה כי הריקוד שחיברה ירדנה ללחן המזרחי ושאותו כינתה "מחול עובדיה", קדם לכתיבת המילים על-ידי עמנואל זמיר.
הכותרת המקורית שהעניק עמנואל זמיר לשיר היתה "ברכת האדמה" (על-פי כתב היד של זמיר בספרייה הלאומית).
השיר מוכר גם בשם "מי עולה מן השדה", על-פי שורת הפתיחה שלו, וכן בשם "ביכורים".
השיר נדפס (מילים ותוים) בשנת תשל"ד, 1974, תחת הכותרת "מי עולה מן השדה", בקובץ השירים "עמנואל זמיר - זמר חג", בעריכת שלמה קפלן, תחת השער "נעורים ומחולות" (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, הספריה למוסיקה ע"ש נסימוב מס. 228, תשל"ד, עמ' 70). בספר מצוין כי הלחן "מזרחי, על-פי ט' עובדיה".
השיר, המובא כאן בנגינתו של עמי גלעד באקורדיון, נטבע בשנת 1969 בתקליט "ריקודי-עם - ריקודי עם ישראליים" (ארה"ב, Tikva Records T-138).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "עמנואל זמיר" ו"שירי שבועות":
• אהובה צדוק (נ' 1928).
• תזמורת בינ"ל פולקראפט.
• נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934).
מי עולה מן השדה
על ראשה הטנא,
וסלה פרי גן מלא
ומזמר הטנא.
אדמתה ברוכת-יבול
לה נתנה כל אלה.
שירו לה וחולו חול,
שירו לה כל-אלה!
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

