שיר עד - בין נהר פרת - מילים: ח.נ.ביאליק | לחן: עת'מאן אלמוצלי | ביצוע: גאולה גיל וקבוצת "צבר", 1958

56 צפיות
Published
מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) |
לחן: עֻתְ'מָאן אַלמַוּצִלִי (1923-1854) - عُثْمان المَوْصِلي - Uthman AlMawsili |
עיבוד: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) |
ביצוע: גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר"): דב (דובי) זלצר - עיבוד ואקורדיון; מיכאל כגן - תופים; יונתן זק - חליל; ג'ין גליקמן - גיטרה |
Tzabar Group, Featuring songs accompaniments by Geula Gill |

שנת כתיבה: תרס"ו, 1906 | שנת הוצאת תקליט: 1958.

השיר "בין נהר פרת ונהר חידקל" ("Between The River Euphrates And The River Hiddekel")
("Bein Nehar Prat U'Nehar Hiddekel") הוא הראשון מסדרה בת 15 שירי-עם שפרסם ביאליק בשנים תרס"ח-תר"ע, 1910-1908.
השיר נכתב בתרס"ו, 1906. הוא מקורי, אך כתוב ברוח שירת-העם היידית, וכרוב שירי הסדרה, עוסק בגעגועי אהבה.
פרסומו הראשון - בתרס"ח, 1908, בספר שיריו של ביאליק, בכותרת "משירי עם".
בשבט תרס"ח, 1908, שב השיר ונדפס ב"השילוח", כרך י"ח, חוברת ב'. גם כאן בכותרת "משירי עם". באותה החוברת נדפסו גם השירים "יש לי גן", "לא ביום ולא בלילה", מנהג חדש בא למדינה" ו"תרזה יפה".
השיר נדפס מחדש בתרע"ז, 1917, בחוברת "משירי עם" (הוצאת "מוריה", אודיסה), והפעם בכותרת "בין נהר פרת ונהר חידקל".
במהדורת תרפ"ג, 1923, נכלל השיר במדור "משירי העם". לקראת פרסום זה הכניס ביאליק מספר שינויים בשיר, שעיקרם חילופי השבעת הכשפים בבית התשיעי של השיר.
במהדורת תרצ"ג, 1933, נדפס השיר במדור "מזמורים ופזמונות - מעין שירי-עם".
("חיים נחמן ביאליק - שירים - תרנ"ט-תרצ"ד: מהדורה מדעית", מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב / דביר, תש"ן, 1990, עמ' 248-245).

לשיר מספר לחנים, בהם מאת ידידיה אדמון (1985-1894) מ-1925, וגיל אלדמע (2014-1928) מעשור 1970.
אך לעיקר פרסומו זכה השיר בלחן שירו של עֻתְ'מָאן אַלמַוּצִלִי, "קַדֻּכַּ אַלְמַיָּאס" ("قدّك الميّاس") ("Qadduka AlMayyas") ("גזרתך הנאה").
לשיר ערבי זה גם גרסה תורכית: "Adalar sahilinde bekliyorum"/"Ada Sahillerinde Bekliyorum"; גרסה יוונית: "Μάτια μου"/Matia Mou""; וגרסת כרתים: "Χαλεπιανός μανές"/"Halepianos Manes".

על-פי ברכה צפירה (1990-1910), לחן השיר "בין נהר פרת" לקוח משיר אהבה ערבי ממוצא סורי, בשם "אָדוּק אַלְמַואל"(*). שיר זה היה נפוץ בא"י בעשור 1920, והיא שהתאימה אותו בשנת 1930 לשירו של ביאליק (מתוך "ברכה צפירה - קולות רבים: אצילותה של השתייכות מחייבת", הוצאת מסדה, תשל"ח, 1978, רמת גן).
השיר עובד ע"י נחום נרדי (1977-1901), והוקלט לראשונה בשנת 1937 ע"י צפירה, בעיבודו ובליוויו בפסנתר.

(*) בערבית מצרית, האות ק' בערבית (ق) מבוטאת כמו האות א'. מכך, התאמת המילה "אדוק" לתעתיק הערבי יכולה ליצור זהות עם המילה קַדֻּכַּ".

השיר, המובא כאן מפי גאולה גיל ולהקת "צבר", בלחן עת'מאן אלמוצלי, נטבע ב-1958 בתקליטים "שירי עם תימניים וישראליים אחרים - גאולה גיל בליווי קבוצת דב זלצר" (Folkways Records, ארה"ב), ו"גאולה גיל - שירי נגב - בליווי להקת דב זלצר" (Studio Recordings, תל אביב).
תמונה של עטיפת התקליט "שירי עם תימניים וישראליים אחרים" מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חיים נחמן ביאליק", מפי:
1. שרה אסנת הלוי (1975-1913) - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
2. רונית אופיר (נ' 1951) - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
3. עופר כלף (נ' 1968) - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
4. לאה אברהם (נ' 1945) ושוקי וגנר - בלחן גיל אלדמע (2014-1928).
5. אורה זיטנר (2020-1946) - בלחן גיל אלדמע (2014-1928) ובלחן עת'מאן אלמוצלי.
6. לואי דנטו (2010-1929) - בלחן ידידיה אדמון (1985-1894).

בין נהר פרת ונהר חידקל
על-ההר מיתמר דקל.
ובדקל, בין עפאיו,
תשכון-לה דוכיפת זהב. ( - מושר: תשכון-לה שם דוכיפת זהב)

ציפור זהב! עופי, חוגי,
צאי ובקשי לי בן-זוגי,
ובאשר תמצאיהו -
כפתי אותו והביאיהו.

אך אם-אין לך חוט השני
דברי שלום אל חתני;
מה-תגידי לו? הגידי: ( - מושר: ומה-תגידי לו? הגידי)
נפשי יוצאת אל ידידי.

אמרי לו: הגן פורח,
נעול הוא ואין פותח;
רימון פז שם יש בין עליו -
אך אין מי שיברך עליו.

ועוד תגידי לו: מיטתי ( - בית זה אינו מושר)
אשחה לילה בדמעתי,
ומתחת לבנת בשרי
נשרף מדי לילה כרי.

ואם ימאן - שמעי רזי: ( - בית זה אינו מושר)
הכל מוכן בארגזי -
שש ומשי, ובמלתחתי
עשרים כותונת רקמת מחטי.

ונוצה רכה שמורה עימי, ( - בית זה אינו מושר)
מרוטה בעצם יד של-אימי,
מעיניה שנת המעיטה,
לעשות כר לאפיריון בִּתה.

ובמחבואה, זהב רקומה, ( - בית זה אינו מושר)
כבר מחכה ההינומה;
נדני מושלש, נכונה אני -
ולמה אחרו פעמי חתני?

ריפת דיפת ומוריפת - ( - בית זה אינו מושר)
ככה שחה הדוכיפת:
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את-סודך.

אשאל לו בשמך לשלומו, ( - בית זה אינו מושר)
דמותך אראה לו בחלומו;
פתאום יקפוץ ממשכבו
ועל מטאטא רכוב יבוא;

יבוא ויאמר לך: הנני! ( - בית זה אינו מושר)
את גיל חיי, בבת עיני;
לא במוהר ולא במתן -
כי באהבה בך אתחתן.

מה-לי עושרך, מה-לי רישך? ( - בית זה אינו מושר)
למה מישייך לי עם-ששך?
מישיי שערך, חיקך כרי,
את מטמוני עם-אוצרי.

יש-לי משלי רב מוהר: ( - בית זה אינו מושר)
בלורית שחורה ואש הנוער,
שתיהן לך - וברגל קלה
לקראת דודך בואי, כלה!

אתא לילה, ולבין שפעת ( - בית זה אינו מושר)
עבים פרחה הדוכיפת,
עלה עלתה השמימה
ונבואתה לא נתקיימה.

לילה בוקר וערבים ( - בית זה אינו מושר)
אשא עיני אל העבים,
עבים זכים, העדין
דודי בחיר לבבי אין?

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄ https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.