שיר עד - הבדלה - מילים: יעקב מנוי&ר' דוד חסין|לחן עממי ספרדי-יהודי|ביצוע: גאולה גיל וקבוצת צבר, 1958

מילות הבתים: יעקב מנוי |
מילות הפזמון: ר' דוד חסין (1792-1727) |
לחן: עממי ספרדי-יהודי |
עיבוד: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) |
ביצוע: גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר"): דב (דובי) זלצר – עיבוד ואקורדיון; מיכאל כגן - תופים; יונתן זק - חליל; ג'ין גליקמן - גיטרה |
Tzabar Group, Featuring songs accompaniments by Geula Gill |

שנת כתיבה:המאה ה-12 | שנת הוצאת תקליט: 1958.

הפיוט, המובא כאן תחת הכותרת "הבדלה" ("Havdalah"), מורכב משתי זמירות שונות המזומרות במוצאי שבת. שתיהן נפוצות מאד בקרב קהילות רבות בישראל:
מילות הבתים לקוחות מהפיוט "במוצאי יום מנוחה"; הפזמון לקוח מהפיוט "אערוך מהלל ניבי".
הגרסה המשולבת מושרת בלחן עממי ספרדי-יהודי שבו מושר הפיוט "המבדיל בין קודש לחול".

הפיוט "במוצאי יום מנוחה" ("BeMotzaei Yom Menucha") נכתב ככל הנראה במהלך המאה ה-12.
על-פי הנוסח המושר, שם מחברו חתום באקרוסטיכון בראשי הבתים, מהבית השני ואילך, כ"יעקב מנוי".
במחזור ויטרי(*), שם מופיע הנוסח המקורי של הפיוט, שם המחבר החתום באקרוסטיכון הוא יעקב מן יריחו. השם יריחו, אשר נגזר מהמילה ירח, הוא כינוי שנתנו היהודים לעיר לוניל שבפרובאנס (דרום צרפת), על שום פירוש המילה לון שהיא ירח בצרפתית (מתוך אתר "דעת").
נראה כי ר' יעקב מלוניל כתב את פיוטו בהשראת הפיוט "במוצאי יום מכובד", שאותו חיבר ר' אברהם אבן-עזרא (ראב"ע) הספרדי, ועשה לו מעין עיבוד-מחודש.
בולטת בפיוט נימה עמוקה של עצב. הדובר מכנה את השבת "יום מנוחה", ונראה שכוונתו לא רק למנוחה מעמל השבוע, כי אם גם למנוחה זמנית מן היגון והאנחה שהוא שרוי בהם תמיד. לכיסופי הגאולה בשיר נופך אישי מיוחד, שכן הדובר מקווה לא רק לבוא גואל, אלא גם לבואה של השמחה המובטחת עימו (מתוך אתר "הזמנה לפיוט").

הפסוק "לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא", המושר כאן כפזמון, לקוח מהפיוט "אערוך מהלל ניבי" ("E'eroch Mahalal Nivi"), מאת ר' דוד חסין (1792-1727), גדול פייטני יהדות מרוקו במאה ה-18. זהו פיוט מרכזי לשמחת ברית המילה ברוב קהילות ספרד. הוא סובב סביב דמותו של אליהו הנביא, המופתים שעשה, והציפייה להתגלותו שוב, כמבשר הגאולה.
פסוק זה אומץ ונטמע כפזמון חוזר בפיוט המוכר והנפוץ, "המבדיל בין קודש לחול" ("HaMavdil Bein Kodesh LeChol"), מאת "יצחק הקטן", המושר במוצאי שבת, לאחר ההבדלה. פיוט זה מופיע ב'מחזור ויטרי'(*) מסוף המאה ה-12.

(*)מחזור ויטרי הוא מחזור תפילות צרפתי, הכולל פירושים ומנהגים והוראות בשם רש״י וחכמים אחרים. המחזור המיוחס לר' שמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י. כתיבתו הושלמה בשנת 1208.

הביצוע המשולב לפיוטים אלה, מפי גאולה גיל וקבוצת "צבר", נטבע בשנת 1958 בתקליטים "שירי עם תימניים וישראליים אחרים - גאולה גיל בליווי קבוצת דב זלצר" (Folkways Records, ארה"ב), ו"גאולה גיל - שירי נגב - בליווי להקת דב זלצר" (Studio Recordings, תל אביב).
תמונה של עטיפת התקליט "שירי עם תימניים וישראליים אחרים" מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לפיוטים בנושא "הבדלה ("המבדיל בין קודש לחול", "לנר ולבשמים") נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי שבת, חג ומועד", מפי:
רגינה חומסקה בן-אמיתי (1985-1910);
ברכה צפירה (1990-1910);
שושנה דמארי (2006-1923);
אהובה צדוק (נ' 1928);
מקהלת רינת;
חבורת רננים.

במוצאי יום מנוחה. המצא לעמך רווחה.
שלח תשבי לנאנחה, נס יגון ואנחה.
לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא.

יאתה לך צורי, לקבץ עם מפוזרי
מיד גוי אכזרי, אשר כרה לי שוחה.
לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא.

עת דודים תעורר אל, למלט עם אשר שואל
ראות טובך בבוא גואל, לשה פזורה נידחה.
לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא.

קרא ישע לעם נדבה, אל דגול מרבבה.
יהי השבוע הבא, לישועה ולרווחה.
לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא.

קול צהלה ורינה, שפתינו אז תרננה.
אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא.
לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad