שיר עד - באמצע המישור - מילים: נתן אלתרמן | לחן: משה וילנסקי | שירה: ניצה קרייתי, 1988

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: צבי שרף (נ' 1948) |
שירה: ניצה קרייתי - Nitza Kiryati |

השיר "באמצע המישור" ("Be'Emtsa HaMishor") (In The Middle Of The Plain"") נחשב לשיר הלירי האחרון שכתב נתן אלתרמן.

שיר זה, וכן השיר "על הסף", נכתבו על-ידו כ"שירי פרידה" שאמורים היו לנעול את המופע "צץ וצצה", פרי עטו, שעלה בשנת 1969. בסופו של דבר הם לא נכללו במופע, שכן לא תאמו את אופיו הקליל.

מילות השיר נדפסו בספר "נתן אלתרמן - פזמונים ושירי-זמר, ב", שראה אור בתחילת מרץ 1979 (הקיבוץ המאוחד).
ב-16.3.1979, במלאת תשע שנים למותו של אלתרמן, נדפס השיר בעיתון מעריב.

זהו "שיר גנוז של אלתרמן [...] שבּוֹ מבקיע המשורר את מסך הזמן, ומשער את מראה פניה של המציאוּת שתישאר אחריו, בלעדיו. (זיוה שמיר: "המישור העקוב - הרהורים על שירתו רבת הפרדוקסים של מירון איזקסון").

בשיר, "שנמצא בעזבונו (של אלתרמן) ושהתפרסם אחרי שתיקה שירית ממושכת שלו, ניתן לגלות רמז לאמונתו בהישארות־הנפש" (אידה צורית: "הקורבן והברית: עיונים בשירת נתן אלתרמן", מתוך "פרוייקט בן-יהודה").

לשיר חוברו מספר לחנים, בהם מאת משה וילנסקי, שלומי קינן וחיים רותם.

בראיון שקיימה בשנת 1986, (במלאת שנה לחזרתה לארץ לאחר 12 שנות שהות בניו יורק, בהן שנים של התמכרות לסמים), סיפרה רבקה זהר כי בכוונתה להקליט את השיר "באמצע המישור". זהו "'שיר על הלך שנטה ללון בדרך, והכול בתוכו נאלם. כל מה שעשה אותו שמח, מה שהרגיז, כל הטרוניות, כל השאלות, כל התשובות - הכול נאלם, והדרך הוסיפה לרוץ לבד. פתאום משהו חרישי בתוכו, שלא היה צעקה ולא היה שמחה, הוא לא יכול לקרוא לו בשם. הדבר הזה התחיל פתאום לצעוק ולשמוח ולרטון ולשאול. אבל איש לא שמע ואיש לא ידע, והדרך הוסיפה לרוץ לבדה', מספרת זהר על השיר. 'בשבילי הוא נכתב', היא אומרת" (חדשות, 26.9.1986).

השיר, המובא כאן מפי ניצה קרייתי, בלחנו של משה וילנסקי, נטבע בשנת 1988 בתקליט "ניצה קרייתי - באמצע המישור" (אולפני ההקלטה קבוץ העוגן).
ימאהה DX7, ימאהה 900-S: צבי שרף.

מסביב האפילו מישור ורקיע.
והאיש ההולך מן הדרך נטה
ועל אבן ישב והרגיע
ואת שם המקום לא ידע
וסביב האפילו מישור ורקיע
והדרך הוסיפה לרוץ לבדה.

ובעודנו מביט כה וכה
הוא כאילו הקשיב, ההלך,
איך מילים ודברים שהמו בתוכו,
שדיבר בשפתיו, שהגה במוחו,
משתתקים, נהפכים לאלם.

כל מה שדיבר
וזימר וצחק בו,
כל מה שרתח
וזעם ולעג בו,
כל חימות וכעסים
וטרוניות ומריבות,
כל השאלות
וכל התשובות
הלכו נהפכו
לדממה בודדה
והדרך הוסיפה לרוץ לבדה.

אך דבר רק אחד שנשכח בו אי פעם,
שמאום לא שאל ומאום לא ביקש,
שהיה לא דִּמעה ולא זעם,
רק שכן חרישי ועיקש,
זה נשאר בו עכשיו בלי סיבה ובלי טעם,
זה נשאר כמו הד אחרון ומלחש.

וכשכבר כמעט חושך ירד
ועצם את עיניו ההלך,
זה לפתע עלה והבקיע בו חד
וחלף את כולו פעם זאת ולעד
סירב להפך לאלם.

זה שרק ודיבר
וזימר וצעק
וחגג ושמח
ודמע וצחק
ושאל וענה
וסער והמה
והוסיף ומאן
להפך לדממה -
אך כבר איש לא שמע
וכבר איש לא ידע
והדרך הוסיפה לרוץ לבדה.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.