מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מאיר אריאל (1999-1942) |
לחן: נתן כהן (נ' 1951) |
עיבוד: נתן כהן (נ' 1951) |
ביצוע: נתן כהן (נ' 1951) |
בליווי תזמורת רשות השידור |
שנת הקלטה: 1975.
השיר "החופש על הגג", המובא כאן מפי נתן כהן, הוא הקלטה חיה ממופע שהתקיים בשנת 1975 ב"בית המורה" בתל אביב, בהפקתה של רשות השידור ובהנחייתה של רבקה מיכאלי.
הריני מתעורר בבוקר בחדרי הצר שעל הגג,
רואה מה שקורה ותיכף ומיד אני חושב זגג,
כי זה מה שקורה, זה שיורד לו גשם רב מאוד בחוץ
לא כל החלונות, אבל חלון השירותים, כן, פרוץ
וככל שמוסיף ויורד
כן טורד לו הגשם.
יותר ויותר אני צריך
לשירותים לגשת.
הריני מנסה להתנמנם שעה קלה, אולי יחדל
אך אין זה עסק עם גובה מסים שחיד, זה עסק עם מחדל
שלא רודף אחריך, שבסבלנות בוחר לו את הזמן
בו לא תהיה לך ברירה אלא לתת לו את הכל במזומן
וככל שמוסיף ויורד...
הריני רץ לשם על קצות אצבעותיי ואין לי כל עצה,
אך עם הגשם בא שם בחלון גם ריח של ביצה
שמתמר ממטבחה של איזו אמא'לה שבקומת קרקע.
גם להריח, מסתבר, זה לא כל כך טוב על קיבה ריקה.
וככל שמוסיף ויורד...
אז ככה זה נראה החופש שבמרומי הגג, זה לפעמים
יותר גרוע מצינוק, שבצינוק מגש עם אוכל עוד שמים.
לחשוב זגג בחורף זה כבר לא לחשוב חופשי, זה סתם לרוץ,
הייתי כבר קופץ מעל הגג, אבל כל כך רטוב בחוץ.
וככל שמוסיף ויורד...
וכאן כבר מתבקש איזה מוסר השכל קטן שייחרט,
כמו: ״כל המתחרט על חירותו עד סוף ימיו כבר יתחרט״,
או איזה סוף פסוק בשם אומרו שייחתם כן ייכתב,
כמו למשל: ״אני חופשי, משמע אני איני פוחד להרטב״.
וככל שמוסיף ויורד...
הקלטה ותמונה: באדיבות נתן כהן.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מאיר אריאל (1999-1942) |
לחן: נתן כהן (נ' 1951) |
עיבוד: נתן כהן (נ' 1951) |
ביצוע: נתן כהן (נ' 1951) |
בליווי תזמורת רשות השידור |
שנת הקלטה: 1975.
השיר "החופש על הגג", המובא כאן מפי נתן כהן, הוא הקלטה חיה ממופע שהתקיים בשנת 1975 ב"בית המורה" בתל אביב, בהפקתה של רשות השידור ובהנחייתה של רבקה מיכאלי.
הריני מתעורר בבוקר בחדרי הצר שעל הגג,
רואה מה שקורה ותיכף ומיד אני חושב זגג,
כי זה מה שקורה, זה שיורד לו גשם רב מאוד בחוץ
לא כל החלונות, אבל חלון השירותים, כן, פרוץ
וככל שמוסיף ויורד
כן טורד לו הגשם.
יותר ויותר אני צריך
לשירותים לגשת.
הריני מנסה להתנמנם שעה קלה, אולי יחדל
אך אין זה עסק עם גובה מסים שחיד, זה עסק עם מחדל
שלא רודף אחריך, שבסבלנות בוחר לו את הזמן
בו לא תהיה לך ברירה אלא לתת לו את הכל במזומן
וככל שמוסיף ויורד...
הריני רץ לשם על קצות אצבעותיי ואין לי כל עצה,
אך עם הגשם בא שם בחלון גם ריח של ביצה
שמתמר ממטבחה של איזו אמא'לה שבקומת קרקע.
גם להריח, מסתבר, זה לא כל כך טוב על קיבה ריקה.
וככל שמוסיף ויורד...
אז ככה זה נראה החופש שבמרומי הגג, זה לפעמים
יותר גרוע מצינוק, שבצינוק מגש עם אוכל עוד שמים.
לחשוב זגג בחורף זה כבר לא לחשוב חופשי, זה סתם לרוץ,
הייתי כבר קופץ מעל הגג, אבל כל כך רטוב בחוץ.
וככל שמוסיף ויורד...
וכאן כבר מתבקש איזה מוסר השכל קטן שייחרט,
כמו: ״כל המתחרט על חירותו עד סוף ימיו כבר יתחרט״,
או איזה סוף פסוק בשם אומרו שייחתם כן ייכתב,
כמו למשל: ״אני חופשי, משמע אני איני פוחד להרטב״.
וככל שמוסיף ויורד...
הקלטה ותמונה: באדיבות נתן כהן.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

