שיר עד - דבש וזפת (חנה'לה התבלבלה) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: עממי חסידי | שירה: רבקה מיכאלי, 1964

53 צפיות
Published
מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: עממי חסידי (ניגון כליזמרים) |
שירה: רבקה מיכאלי (נ' 1938) - Rivka Michaeli |
פסנתר: ישראל גיחון (1993-1916) |
בס: נפתלי אהרוני (2011-1919) |

להלן על השיר, מאת חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
השיר "דבש וזפת" (מוכר בשם "חנה'לה התבלבלה") ("Dvash VaZefet") פורסם לראשונה בחנוכה תרצ"ד, 18.12.1933, בשנתון הסאטירי, "ניסים ונפלאות".
כותרת המשנה של השיר הייתה "פזמון בנוגע לחנה'לה".
על השיר היה חתום פלוני בשם זכריה שלג. שם זה היה אחד משמות העט הרבים של נתן אלתרמן.
השיר מספר על חנה'לה, בת עיירה מזרח-אירופית, שנישאה לבנו של הגביר ומצאה עצמה בהריון קודם לחתונה.
אלתרמן החשיבו כמקאמה הומוריסטית ולא כשיר זמר. הוא אמנם התאים את המילים לניגון כליזמרים עממי שאותו זכר משנות ילדותו, אך לא ציין בשום מקום מהו הלחן, ולכן איש לא ידע אז לשיר אותו, פרט לאלתרמן עצמו.
נראה כי אלתרמן שירבט אותו כלאחר יד בראשית צעדיו כפזמונאי, ולאחר פרסומו (בשם עט) החליט לגנזו.

כעבור חודשיים, בפברואר 1934, לקראת פורים תרצ"ד, 1934, פורסם לראשונה בשבועון הספרותי "טורים", תחת "פזמונות לפורים", שיר נוסף של אלתרמן, הפעם בחתימתו. כותרתו: "הוא והיא על הגג". תחת הכותרת כתוב בסוגריים "דואט". את מילותיו התאים שוב לאותו ניגון חסידי עממי שהכיר.
"הוא והיא על הגג" הוא גרסה מהוגנת של השיר "דבש וזפת". הוא מספר על חוה'לה ויהודה, זוג צעיר מעפולה, המגיעים לתל אביב בפורים, וצופים מגג בניין, בהתפעלות פרובינציאלית, בתהלוכת המסכות השנתית.
השיר התפשט במהרה מפה לאוזן בתל אביב והתלהט במעגלי רוקדים, אך השרים לא הכירוהו בשם המקורי שקבע לו אלתרמן אלא בשורת הפתיחה "מעפולה באנו הנה יחד".

חלפו שנים אחדות ובשירת הרחוב התל-אביבי החל להישמע פזמון חדש שהותאם לאותו ניגון כליזמרים. פזמון זה היה "דבש וזפת", אך הכירו אותו בשם "חנה'לה התבלבלה". הוא לא נדפס בשירונים ולא היה לו זכר בהקלטות התקופה, כנראה משיקולי צניעות שאפיינו אז את תרבות היישוב.

בראשית העשור של 1940, קרי כעבור כ-10 שנים מאז שנכתב, הקציע אלתרמן את נוסח "דבש וזפת", ומסרוֹ לידי מתתיהו רוזין (1950-1916), שהיה הראשון ששר אותו בציבור. 4 מתוך 7 בתי השיר המקורי הושרו על-ידו. לא ברור אם אלתרמן הוא שהשמיט 3 בתים מהשיר, או שהבתים נשכחו מאליהם לאחר שלא נדפסו ולא הושרו במשך עשרות שנים.

למעלה מ-40 שנה חלפו מאז פרסום הגרסה 'הגסה' על חנה'לה ב"דבש וזפת" ופרסום הגרסה המהוגנת על חוה'לה מעפולה ב"הוא והיא על הגג", עד שהשיר פרץ מחדש והפך להיט. ב-1975 הוא הוקלט לראשונה ב-2 ביצועים שונים של זמרים ממוצא תימני: ע"י להקת צלילי העוּד, עם הסולן רמי דנוך, וע"י להקת צלילי הכרם עם הסולן דקלון.
הביצועים של 2 הלהקות ה'מזרחיות' הסירו מהלחן את הסגנון הכליזמרי המזרח-אירופי, צבעו את צליליו בגוון מזרחי ויצרו שעטנז מעניין: שילוב הבית הראשון של "הוא והיא על הגג" (בשינויים אחדים) עם 3 בתים של "דבש וזפת" ("חנה'לה התבלבלה") (שאף בהם חלו שינויים ביחס למקור).
מוזיקולוגים רבים סבורים כי שיר זה פתח את אופנת הזמר הים-תיכוני ('המזרחי'), שהתפשטה בהדרגה בזמרת הארץ.

(עד כאן ממאמר של אליהו הכהן: "מחוה'לה לחנה'לה: גלגולי השיר 'מעפולה באנו הנה יחד'", בבלוג עונ"ש, 18.3.2022).

עפ"י אדוין סרוסי, מקורו של לחן השיר הוא נעימה מהצגות הפורימשפיל שנהוגות בקהילות אשכנז.

נעימה זאת הוקלטה ב-1925, תחת השם "Bulger Ale Naftule", ע"י נגן הכלייזמרים היהודי-אמריקני (יליד גליציה), נפתלי ברנדווין (1889-1963).

השיר "דבש וזפת" הוא, אם כך, הגרסה הראשונה והמקורית של "חנה'לה התבלבלה".
מאז נדפס לראשונה בדצמבר 1933 חלו בו שינויים רבים, כבכל פזמון עממי שהתפשט מפה לאוזן ללא נוסח מוקלט מוסמך או מודפס בשירוני זמר.

השיר, המובא כאן מפי רבקה מיכאלי, כולל 6 מתוך 7 בתי השיר המקורי, עם מספר שינויי נוסח.
הוא הוקלט בשנת 1964 על-ידי קול ישראל, במסגרת המופע "הדרן", במועדון הזמר בירושלים.
רבקה מיכאלי סיפרה כי למדה את מילותיו מהמלחין והמעבד, גיל אלדמע (2014-1928).

יום שלישי, תרצ"ט, פרשת וילך,
חתונה היתה בעיר.
חנה'לה אמנם רצתה בן-מלך,
אך הסכימה לבן-גביר!
כל הבחורים סביבה
התפקעו מאהבה,
התרככו כשעווה!
ולכן לא נתפלא,
כי ליבו היה חולה,
כי אהב את חנה'לה!...

החופה עומדת כבר מוכנת,
הכלה הרכינה ראש...
כתנין בוכה המחותנת,
הבדחן עלה לדרוש:
- אם תהיה אשתו לעד,
אם תלד לו בן או בת,
לי לגמרי לא אכפת!...
מה אני ומה כוחי?...
החתן לא אנוכי...
בכי נא, "כלניו", בכי!...

הכלה רצתה לבכות כהוגן,
בגרון מחנק מרגיש!
החתן - כמו עשו לו חוקן
והשקוהו שמן דג!
חנה'לה התבוננה
בפרצוף של בעלה!
אוי, איזו מין תמונה!...
היא חוזרת אות באות:
כן להיות או לא להיות...
הוי, אשתו של האידיוט?!

ירח דבש אחרי החתונה,
זפת אחרי הדבש...
החתן רוצה להיות לאבא
בן מחנה'לה דרש...
חנה'לה אמרה לו: פה,
זה לגמרי לא יפה,
לא ארצה ולא אובה!
רצונך בבן או בת,
לך עשה לך לבד!...
חופש פעולה לפרט!...

יום ראשון, ת"ש, פרשת וילך,
ברית מילה היתה בעיר.
סעודה ערכו כיד המלך,
ומזל טוב לגביר!...
חנה'לה התבלבלה -
מה זה כבר ברית מילה,
והיא עודנה בתולה!...
גם הבעל לא זכר
מי הביא לו בן זכר
אך לצווח מאוחר!...

את הבן לרבי אז הביאו
ואמרו לרבי כך:
היא אומרת: זה לא שלי הוא,
הוא אומר: זה כן שלך!...
אז הרבי התבלבל...
שניהם מתכחשים לבן,
זה דבר לא ייתכן...
נחכה עד שיגדל,
אז אותו מפיו נשאל:
מאין באת, מנוול?!...

הקלטה: משידור רדיו, באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תגיות
שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.