שיר עד - בנערינו ובזקנינו נלך/עם אחד היינו - מילים: י.ל.גורדון | לחן: א.צ.אידלסון | שירה: מק' צדיקוב

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יהודה ליב גורדון (יל"ג) (1892-1830) |
לחן: אברהם צבי אידלסון (1938-1882) |
עיבוד וניצוח: יצחק גרציאני (2003-1924) |
שירה: מקהלת צדיקוב |
עם תזמורת הבידור של קול ישראל |

שנת כתיבה: 1881 | שנת הוצאת תקליט: 1963.

יהודה ליב גורדון (יל"ג), מגדולי משוררי ההשכלה, כתב את השיר "בנערינו ובזקנינו נלך" (מוכר גם בכותרת "עם אחד היינו", כמשפט הפתיחה שלו) ("We Will Go With Our Young And Our Old") ("BiNeʻareinu U'Vizḳeneinu Nelekh"), בתגובה לפרעות של אביב 1881 ביהודי רוסיה. הפרעות ידועים בשם "סופות בנגב".
בשיר מציג יל"ג דרך להתמודד עם הזוועות שפקדו את יהדות רוסיה: "אמנם השיר נפתח בסדרת הכרזות על ייחודו הלאומי ועל אחדותו הלאומית של העם היהודי העתיק יומין, וגם כותרתו, הנטולה מדברי משה לפרעה ערב יציאת מצרים (שמות י' פסוק 9) מחזקת את השאיפה המובלעת בו כביכול לחיפוש פתרון בעל אופי לאומי לעם הנתון במצוקה. אולם מסקנת השיר סוטה מן הכיוון המותווה במהלכו. בסופו של דבר מציע המשורר לקוראיו לדבוק זה בזה ולשאוב עידוד זה מזה על ידי ביצור זהותם הדתית, להרכין ראש עד חלוף הסערה ולהוסיף לחיות בתוך תחומי הקיסרות הרוסית כמימים ימימה".
הזהות יהודית בשיר מבוססת על הדת ועל שפת הקודש.
יל"ג הקריא את השיר במסיבת היובל הדחויה שנערכה לכבודו בפטרבורג ביום 10.11.1881, לאחר שהתמהמהה חודשים רבים מחמת הפרעות.
ימים אחדים לאחר מכן, ב-22.11.1881, פרסם את השיר ב"המליץ", בתוך מאמרו "תודת שלמי", שהוא מכתב תודה פומבי למוקיריו ולמברכיו. בפרסום בכורה זה הושמט הבית שלפני האחרון, הרומז לזוועת הפרעות, כנראה מפחד הצנזורה של ממשלת רוסיה או בהוראתה.
לאחר שקהה עוקצו האקטואלי של השיר, הוא נדפס לראשונה בשלמותו בשנת 1884, במהדורת היובל של שירי יל"ג.
(מתוך אבנר הולצמן: "עלייתו ושקיעתו של המשורר הלאומי").

חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, סיפר, כי השיר הובן בארץ לא נכון: "בתקופת הנעורים שלי נשמע השיר כקריאה לעלייה לארץ, משום שפורסמו רק שני בתים. השיר נכתב אחרי פרעות קשות שהתחוללו ברוסיה והטיעון העיקרי שבו: עלינו להישאר כאן, נמשיך להחזיק בפלך. אם בנערינו ובזקנינו נלך, לא יקרה לנו כלום, אך את כולנו כרבבות לא יחסלו. יל"ג בדמיונו הפורה לא חזה דבר כמו השואה [...]".

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי מקהלת צדיקוב, כולל שני בתים - הראשון והרביעי - מבין שבעת בתי השיר המקורי.
הוא הוקלט על-ידי שירות השידור "קול ישראל" במופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות", שנערך בערב יום העצמאות תשכ"ג, 1963, בבנייני האומה בירושלים, במלאת שמונים שנה לעלייה הראשונה. השיר נטבע בשנת 1963 בתקליט המופע, "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות 2" (הדרן).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.

עם אחד היינו, עם אחד נהי,
כי ממקבת בור אחד נוקרנו;
יחדיו נחלוקה גם שמחה גם נהי
זה שנים אלפיים מעת נפזרנו
ומגוי אל גוי, מפלך לפלך,
בנערינו ובזקנינו נלך

במסילות החיים איש נגדו נעל, ( - בית זה אינו מושר כאן)
איש אל עבר פניו יתור מרעהו.
רעו סיר רחצו, על אח ישליך נעל
כי איש אל נפשו יתר מרעהו;
אולם בקרוא לנו קול אלוהינו
נלך בנערינו ובזקנינו

"ישנו עם אחד - עלינו ילשינו - ( - בית זה אינו מושר כאן)
דתיהם שונות, דת מלכות יעבורו"?
שקר אתם דוברים! כנים היינו,
עברים אנחנו תורתם ישמורו
אולם בקרוא לנו מצוות המלך
בנערינו ובזקנינו נלך

עם אחד נחנו, כי אל אחד לנו,
וממקבת בור אחד נוקרנו,
גם תורה אחת ושפתה איתנו
ובעבותות זהב אלה נקשרנו:
בחוט המשולש הזה המקשרנו
נלך בנערינו ובזקנינו

זקן ונער - בחכמה, בכסף, ( - בית זה אינו מושר כאן)
או בתקופות ימים זקן ונער,
אל דגל קודשנו יחדיו נֵאסף
כעניי הצאן עת יתחולל סער
הסער לא יפלה בין שר והלך,
בנערינו ובזקנינו נלך

הסער מתחולל, יהום הרוח, ( - בית זה אינו מושר כאן)
מים זֵידונים עד צואר הגיעו -
אל תירא, יעקב, אל נפשך תשוח.
רבבות אדם לטבח לא יכריעו!
מן הסערה קורא קול אלוהינו -
נלך בנערינו ובזקנינו

נחזיק באלוהים, דתו אל נעזובה, - ( - בית זה אינו מושר כאן)
ושפת קודשו אל תִּשָכח מפינו,
ראינו רעה עוד נראה גם טובה,
עוד נחיה בארץ כאשר חיינו;
אם גמר האל כי עוד נחזיק פלך
בנערינו ובזקנינו נלך

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.