מילים: לא ידוע |
לחן: עממי |
עיבוד: חיים ברקני (2001-1923) |
ביצוע: דני אומנסקי (2011-1936), בליווי מקהלת הקיבוץ הארצי ותזמורת הקיבוץ הארצי |
שנת הקלטה: 1963, מתוך המופע "אנו עולים ושרים", שהתקיים בהיכל התרבות, תל אביב, לרגל יובל ה-50 של השומר הצעיר.
מתוך התקליטור "שאו ציונה נס ודגל - משירי טרום המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2011.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
שיבעים המה הגיבורים
ויכחידום תישעים שרים
שבתו שירים כי פי שרים
מלא מים.
ככלות ייני תרד עיני
פלגי מים פלגי מים.
לחם לאוכל איך ינעם
או איך מאכל אל חיך יטעם
עת בגביעים לפני העם
יותן מים.
ככלות ייני...
מי ים סוף בן עמרם הוביש
ויאורי מצריים הבאיש
אכן פי זה משה האיש
יזל מים.
ככלות ייני...
הנני רע לצפרדע
עמו אזעק ואשוע
כי כמוהו פי יודע
שיר המים.
ככלות ייני...
נזיר יהיה לפני מותו
כבני ריכב תהיה דתו
יהיו בניו ובני ביתו
שואבי מים.
ככלות ייני...
השיר "ככלות ייני" מוכר גם בשם "שיר המים". מילות השיר מיוחסות, שלא בוודאות, לרבי שלמה אבן גבירול (1058-1021). שם המחבר 'ש-ל-מ-ה' חתום באקרוסטיכון באות הראשונה בכל אחד מארבעת הבתים הראשונים של השיר: 'שבעים' - 'לחם' - 'מי ים סוף' - 'הנני'.
השיר נכלל, כנראה בטעות, ב"שירי רשב"ג", מהדורת ביאליק-רבניצקי א', תל-אביב.
השיר הינו התרסה וגנאי כנגד מארח עשיר בקורדובה בשם רבי משה, שהישקה את אורחיו במים במקום ביין כמקובל. המחבר מתחכם וכותב, שתשעים ('מים' בגימטריה) שרים הכחידו את שבעים ('יין' בגימטריה) הגיבורים, ולכן אין שמחה בלי יין. הבית האחרון נחתם בקללה על רבי משה ובני ביתו.
פזמון השיר נכתב בהשראת ספר איכה ג', 48: "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי".
השיר מושר בקרב קהילת יהודי בבל בפורים כפיוט.
גירסת המקור הכתובה כוללת שישה בתים. הגירסה המושרת כאן חסרה את הבית הרביעי:
הִנְּנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ
עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ
כִּי כָמוֹהוּ פִי יוֹדֵעַ
שִׁיר הַמַּיִם!
גירסה מושרת נוספת, בלחן של בתיה באיאר ובביצוע אילקה רוה, נמצאת בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט של אילקה רוה.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: עממי |
עיבוד: חיים ברקני (2001-1923) |
ביצוע: דני אומנסקי (2011-1936), בליווי מקהלת הקיבוץ הארצי ותזמורת הקיבוץ הארצי |
שנת הקלטה: 1963, מתוך המופע "אנו עולים ושרים", שהתקיים בהיכל התרבות, תל אביב, לרגל יובל ה-50 של השומר הצעיר.
מתוך התקליטור "שאו ציונה נס ודגל - משירי טרום המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2011.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
שיבעים המה הגיבורים
ויכחידום תישעים שרים
שבתו שירים כי פי שרים
מלא מים.
ככלות ייני תרד עיני
פלגי מים פלגי מים.
לחם לאוכל איך ינעם
או איך מאכל אל חיך יטעם
עת בגביעים לפני העם
יותן מים.
ככלות ייני...
מי ים סוף בן עמרם הוביש
ויאורי מצריים הבאיש
אכן פי זה משה האיש
יזל מים.
ככלות ייני...
הנני רע לצפרדע
עמו אזעק ואשוע
כי כמוהו פי יודע
שיר המים.
ככלות ייני...
נזיר יהיה לפני מותו
כבני ריכב תהיה דתו
יהיו בניו ובני ביתו
שואבי מים.
ככלות ייני...
השיר "ככלות ייני" מוכר גם בשם "שיר המים". מילות השיר מיוחסות, שלא בוודאות, לרבי שלמה אבן גבירול (1058-1021). שם המחבר 'ש-ל-מ-ה' חתום באקרוסטיכון באות הראשונה בכל אחד מארבעת הבתים הראשונים של השיר: 'שבעים' - 'לחם' - 'מי ים סוף' - 'הנני'.
השיר נכלל, כנראה בטעות, ב"שירי רשב"ג", מהדורת ביאליק-רבניצקי א', תל-אביב.
השיר הינו התרסה וגנאי כנגד מארח עשיר בקורדובה בשם רבי משה, שהישקה את אורחיו במים במקום ביין כמקובל. המחבר מתחכם וכותב, שתשעים ('מים' בגימטריה) שרים הכחידו את שבעים ('יין' בגימטריה) הגיבורים, ולכן אין שמחה בלי יין. הבית האחרון נחתם בקללה על רבי משה ובני ביתו.
פזמון השיר נכתב בהשראת ספר איכה ג', 48: "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי".
השיר מושר בקרב קהילת יהודי בבל בפורים כפיוט.
גירסת המקור הכתובה כוללת שישה בתים. הגירסה המושרת כאן חסרה את הבית הרביעי:
הִנְּנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ
עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ
כִּי כָמוֹהוּ פִי יוֹדֵעַ
שִׁיר הַמַּיִם!
גירסה מושרת נוספת, בלחן של בתיה באיאר ובביצוע אילקה רוה, נמצאת בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט של אילקה רוה.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

