שיר עד - שיר למשמרת - מילים: אריה טרכטנגוט-חשביה | לחן: צבי בן-יוסף | שירה: שמשון בר-נוי, 1958

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: אריה טרכטנגוט (אריה חשביה) (2015-1931) |
לחן: צבי (צמ"א) בן-יוסף (1948-1914) |
שירה: שמשון בר-נוי (1988-1922) |
פסנתר: אבנר אהרון |

השיר "שיר למשמרת" ("Song To The Guard") ("Shir LaMishmeret") חובר (מילים ולחן) בשנת 1948.
"את מילות השיר כתב אריה טרכטנגוט-חשביה, אז נער בן 17, 'אחיהם' הצעיר של צבי בן-יוסף ושמשון בר-נוי". את השיר הקדיש טרכטנגוט "להורי ואחי היקרים".
השיר הוקלט לראשונה באותה שנה (1948) על-ידי שמשון בר-נוי (אז - שמשון נוימן) , בליווי פסנתר של צבי בן-יוסף, בחברת התקליטים "ארציפון".

פרטים אלה, כמו גם הפרטים הבאים על הקשר בין בן-יוסף לבר-נוי ולמשפחת טרכטנגוט-חשביה, וכן פרטים על חברת "ארציפון", לקוחים ממאמרו של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, "יש לי כִּנֶּרֶת: שיריו של צבי בן-יוסף", מתוך הבלוג עונ"ש של פרופסור דוד אסף, 9.4.2021:

"התקליטים של שירי צבי בן-יוסף בביצוע שמשון בר-נוי, שיצאו בשנים 1948-1947, הם פרק שלא תועד עד כה בתולדות התקליט העברי לפני הקמת המדינה [...].
את הזמר שמשון בר-נוי (בשמו המקורי פטר נוימן), הכיר בן-יוסף בעת שירותם המשותף בגדוד השני של החי"ל. כשהסתיימה המלחמה ושניהם השתחררו העמיקה ידידותם. הם שיתפו פעולה בהגשת ערבי זמר בבתי מלון על הכרמל. בר-נוי, יליד גרמניה (1988-1922), צעיר יפה תואר, ששמו הלך לפניו כלוחם עטור תהילה בצבאות 'בנות הברית' באירופה, היה בעל קול נעים וצלול, עם נטייה להיגוי ייקי, וכזמר כמעט שלא היה מוכר אז בארץ. לצדו הופיע בן-יוסף, שליווה אותו בנגינה וירטואוזית בפסנתר.
מי ששמע אותם באחת ההופעות, והתרשם מהפוטנציאל הגלום בהם, היה עורך הדין יהושע טרכטנגוט, יליד בסרביה, שעלה לארץ והתיישב בתל אביב. ביאליק הוא ששכנעו לעברת את שם משפחתו ל'חשביה', וכן עשה. אחד מבניו של יהושע היה אריה חשביה (2015-1931), שהתבלט מגיל צעיר בכישרונותיו, ולימים נודע כסופר, עיתונאי ומתרגם של מאות ספרים לעברית.
טרכטנגוט היה גם פטרון תרבות. כשפגש יוצרים ואנשי במה מובטלים, דאג לארגן עבורם הופעות [...]. בין בר-נוי ובן-יוסף ובין טרכטנגוט ובני משפחתו התפתחה ידידות הדוקה. משפחת טרכטנגוט אימצה את שני המוזיקאים חסרי המשפחה ונהגה בהם כבנים. טרכטנגוט כינה אותם 'בניי היקרים', והם קראו לו 'אבא' ולרעייתו 'אמא'.
בשנת 1947 הקים טרכטנגוט חברת תקליטים בשם 'ארציפון', ומשרדיה שכנו בשדרות רוטשילד 8 בתל אביב. הוא לא התכוון לנהלה כעסק מסחרי, אלא ראה בה מכשיר לאיסוף תרומות לפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ על ידי הפצת תקליטים של זמר עברי באמריקה [...].
התקליטים הראשונים שהוציאה 'ארציפון' היו בביצועם של שני 'ילדיו': בר-נוי ובן-יוסף. לצורך ההקלטות נעזר טרכטנגוט בטכנאי רלף הלינגר ובאביו הנס, שהיה הבעלים של 'רדיו דוקטור' בתל אביב [...]. האולפן לא היה אלא חדר עם פסנתר והתנאים האקוסטיים בו היו רחוקים מן המקובל היום באולפני הקלטה. את התקליט הראשון, 'יש לי כנרת', הטביע טרכטנגוט במפעל של חברת התקליטים 'קול ציון', שהוקמה שנה לפני כן בנתניה. על תווית התקליט הופיע סמל חברת 'ארציפון': ציור של מגדל דוד על רקע חומת ירושלים. כשותף למיזם צירף אליו את שלמה פיינטוך ('סְלִים'), מי שייסד כעבור שלוש שנים את חברת התקליטים הישראלית 'מקולית' [...].
מצויד ב'מאסטרים' של ההקלטות, שאותן עשה בתל אביב, יצא טרכטנגוט לארצות הברית, ובמפעל של חברת International Record Company, שבלונג איילנד (ניו יורק), הוא הטביע 860 תקליטים עם תווית כחולה של 'ארציפון'. 360 תקליטים הפיץ באמריקה ו-500 הביא עמו ארצה ומכרם לחנות 'שלזינגר את שפרינגר' ברחוב נחלת בנימין 2 בתל אביב. שלושה מן השירים שהוקלטו היו על פי לחניו של בן-יוסף, שגם ליווה בפסנתר את בר-נוי: 'יש לי כנרת'; 'ראש פינה' (מילים: שלמה סקוּלסקי); 'שיר למשמרת' [...].
לצד שלושת השירים האלה הקליטו השניים לראשונה את שירו של קונסטנטין סימונוב (1979-1915), 'את חכי לי', בתרגום אברהם שלונסקי ועל פי לחנו של שלמה דרורי (דויטשר) [...] חברו של בן-יוסף מימי להקת 'מעין זה' [...].
שני שירים נוספים הקליטה 'ארציפון' בזמרתו של מנשה בהרב [...]'.
כמו חברת 'קול ציון' שקדמה לה, גם חברת 'ארציפון' התפרקה בימי מלחמת העצמאות. עותקים אחדים של ההקלטות נמסרו לחברת 'הד ארצי', שהחלה לפעול באותה עת, וזו שיווקה את תקליט 'יש לי כנרת', כשמצדו השני 'את חכי לי' של סימונוב ודרורי. שני תקליטים נוספים הפיצה 'הד ארצי' מלחני צבי בן-יוסף, בביצוע שמשון בר-נוי ובליווי פסנתר של בן-יוסף: האחד, 'שאת אינך' למילותיו של משה טבנקין ו'אַיֵּךְ' למילותיו של ח"נ ביאליק; השני, 'הכל שהיה בינינו' של טבנקין ו'רימון זיכרונותי' של אליהו קרמר (כרמל)".

השיר "שיר למשמרת", המובא כאן מפי שמשון בר-נוי, הוקלט ב-2.9.1958 על-ידי קול ישראל.

עת בארץ ניצנים ינצו,
הפרחים יפיצו את ריחם,
עת כולם בשיר חיים יפרוצו:
אז תשיר השולמית איתם!

ושירה עזוז, עידוד ומרץ
לאהוב השיר, על המשמר:
"קום, דודי, עמוד איתן בפרץ,
לגונן על המולדת, על ארצנו מכל צר!"

עת בארץ ניצנים ינצו...

ועלית למגדל בכרם:
לשובך, אני שם אייחל,
ציפייה וחרדה כל גרם:
העמדה ירושלם, הלנו ארץ ישראל? -

עת בארץ ניצנים ינצו...

ואם פול תיפול על המשמרת:
במקומך יקומו עשרה!
ואם פול תיפול אותה עשרת:
אז במקום אותה עשרת קום תקום עוד רבבה!

עת בארץ ניצנים...

מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.