מילים: אלתר לוין ("אסף הלוי איש ירושלים") (1933-1883) |
לחן: עממי ערבי |
עיבוד ונגינה בפסנתר: נחום נרדי (1977-1901) |
ביצוע: ברכה צפירה (1990-1910) |
בליווי מקהלת גברים |
שנת כתיבה: תרע"ד, 1914 | שנת פרסום השיר על-ידי ברכה צפירה: סוף העשור של 1930.
השיר "מחול השומרים" ("Mechol HaShomrim") הוא אחד מאוסף של מאות שירים ולחנים מקרב קהילות ישראל ומקרב הערביים המקומיים, שברכה צפירה אספה וכללה אותם ברפרטואר שלה.
לחן השיר עממי ערבי.
הגירסה העברית הראשונה שלו הושרה ב-1914, בשיר בשם "השבאב" ("בני הנעורים") שחיבר אלתר לוין תחת שם העט "אסף הלוי איש ירושלים". היא נדפסה בספרו "מגלת קדם: שירים ראשונים לאסף הלוי איש ירושלם", ירושלים: דקל, תר"ף.
הראשון שהתאים לשיר את הלחן העממי הערבי, אך בחלקו, היה המלחין, אברהם צבי אידלסון (1938-1882). המילים והתווים נדפסו ב"ספר השירים - קובץ חדש", שאידלסון (תחת שם העט "א. צבי"), הוציא בברלין בשנת 1922.
הזמרת ברכה צפירה, שהכירה את כל חלקי הלחן הערבי, היתה הראשונה שהתאימה אותו במלואו, יחד עם בן זוגה דאז, המלחין נחום נרדי, למספר בתים שאותם בחרה משיר "השבאב". היא הוסיפה להם מתוך השיר הערבי את המילים "'יה לילי", והעניקה לשיר שם חדש: "מחול השומרים". בשנת 1937 הקליטה אותו לראשונה עם ליווי של נרדי בפסנתר.
המילים והתווים של "מחול השומרים" לא נדפסו בשירונים של אותם הימים. השיר הופץ דרך הופעותיהם של צפירה ונרדי ברחבי הארץ. הוא עבר מפה לאוזן, תוך שינוי המילים ושיבוש הלחן, עד כי הפך לגירסה מקוצרת, המוכרת בשם "הבה נצא במחול", אשר מושרת ונפוצה עד היום כשיר ריקוד עממי, בזכות הריקוד שחיברה לו בשנת 1945 הכוריאוגרפית רבקה שטורמן:
"הבה נצא במחול,
הבה נצא במחולות.
יה ליל, יה לילי, יה ליל, יה ליל, יה לילי..."
(פרטי השיר: אליהו הכהן, מתוך "גלגולו של ניגון: הבה נצא במחול", בבלוג "עונג שבת" http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_26.html).
הביצוע לשיר, המובא כאן מפי ברכה צפירה, נטבע בתקליטהּ המשותף עם נחום נרדי, "ברכה צפירה - מי יבנה בית בתל-אביב - משירי תל אביב הקטנה" (סי.בי.אס, 1960).
ביצוע נוסף לשיר, מפי אהובה צדוק (נ' 1928), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "נחום נרדי".
ענה-נא איתנו השבאב,
ענה-נא איתנו השבאב!
צא-נא איתנו השבאב,
צא-נא, צא-נא במעגל!
יה לילי, ה-ה-ה...
קומו ונצא במחולות!
קומו ונצא במעגל!
אויר רחמים במרחב,
אויר רחמים במרחב -
אויר חמדה לנשמות ,
אויר חמדה לנשמות!
יה לילי, ה-ה-ה...
א-הי-הי-ה, א-הי-הי-הי,
ה-ה-ה...
כרמי, כרמי החביב -
אל נא תירא השועל!
קיר מושבתי היפה -
אל בגבולך, בדאווי!
א-ה-הי-הי-ה,
ה-ה-ה...
א-ה-הי-הי-ה.
יה לילי, ה-ה-ה...
אל לך תנומות, השומר!
שמור נא עמך ישראל!
שמור נא עמך ישראל!
ה-ה-ה...
השומר, ה-ה -
שמור נא עמך ישראל!
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
תמונות: מחולות מפסטיבלי ריקודי עם בקיבוץ דליה בשנים 1944-5 (ויקישיתוף, נחלת הכלל. צלם: זולטן קלוגר, לע"מ).
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: עממי ערבי |
עיבוד ונגינה בפסנתר: נחום נרדי (1977-1901) |
ביצוע: ברכה צפירה (1990-1910) |
בליווי מקהלת גברים |
שנת כתיבה: תרע"ד, 1914 | שנת פרסום השיר על-ידי ברכה צפירה: סוף העשור של 1930.
השיר "מחול השומרים" ("Mechol HaShomrim") הוא אחד מאוסף של מאות שירים ולחנים מקרב קהילות ישראל ומקרב הערביים המקומיים, שברכה צפירה אספה וכללה אותם ברפרטואר שלה.
לחן השיר עממי ערבי.
הגירסה העברית הראשונה שלו הושרה ב-1914, בשיר בשם "השבאב" ("בני הנעורים") שחיבר אלתר לוין תחת שם העט "אסף הלוי איש ירושלים". היא נדפסה בספרו "מגלת קדם: שירים ראשונים לאסף הלוי איש ירושלם", ירושלים: דקל, תר"ף.
הראשון שהתאים לשיר את הלחן העממי הערבי, אך בחלקו, היה המלחין, אברהם צבי אידלסון (1938-1882). המילים והתווים נדפסו ב"ספר השירים - קובץ חדש", שאידלסון (תחת שם העט "א. צבי"), הוציא בברלין בשנת 1922.
הזמרת ברכה צפירה, שהכירה את כל חלקי הלחן הערבי, היתה הראשונה שהתאימה אותו במלואו, יחד עם בן זוגה דאז, המלחין נחום נרדי, למספר בתים שאותם בחרה משיר "השבאב". היא הוסיפה להם מתוך השיר הערבי את המילים "'יה לילי", והעניקה לשיר שם חדש: "מחול השומרים". בשנת 1937 הקליטה אותו לראשונה עם ליווי של נרדי בפסנתר.
המילים והתווים של "מחול השומרים" לא נדפסו בשירונים של אותם הימים. השיר הופץ דרך הופעותיהם של צפירה ונרדי ברחבי הארץ. הוא עבר מפה לאוזן, תוך שינוי המילים ושיבוש הלחן, עד כי הפך לגירסה מקוצרת, המוכרת בשם "הבה נצא במחול", אשר מושרת ונפוצה עד היום כשיר ריקוד עממי, בזכות הריקוד שחיברה לו בשנת 1945 הכוריאוגרפית רבקה שטורמן:
"הבה נצא במחול,
הבה נצא במחולות.
יה ליל, יה לילי, יה ליל, יה ליל, יה לילי..."
(פרטי השיר: אליהו הכהן, מתוך "גלגולו של ניגון: הבה נצא במחול", בבלוג "עונג שבת" http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_26.html).
הביצוע לשיר, המובא כאן מפי ברכה צפירה, נטבע בתקליטהּ המשותף עם נחום נרדי, "ברכה צפירה - מי יבנה בית בתל-אביב - משירי תל אביב הקטנה" (סי.בי.אס, 1960).
ביצוע נוסף לשיר, מפי אהובה צדוק (נ' 1928), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "נחום נרדי".
ענה-נא איתנו השבאב,
ענה-נא איתנו השבאב!
צא-נא איתנו השבאב,
צא-נא, צא-נא במעגל!
יה לילי, ה-ה-ה...
קומו ונצא במחולות!
קומו ונצא במעגל!
אויר רחמים במרחב,
אויר רחמים במרחב -
אויר חמדה לנשמות ,
אויר חמדה לנשמות!
יה לילי, ה-ה-ה...
א-הי-הי-ה, א-הי-הי-הי,
ה-ה-ה...
כרמי, כרמי החביב -
אל נא תירא השועל!
קיר מושבתי היפה -
אל בגבולך, בדאווי!
א-ה-הי-הי-ה,
ה-ה-ה...
א-ה-הי-הי-ה.
יה לילי, ה-ה-ה...
אל לך תנומות, השומר!
שמור נא עמך ישראל!
שמור נא עמך ישראל!
ה-ה-ה...
השומר, ה-ה -
שמור נא עמך ישראל!
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
תמונות: מחולות מפסטיבלי ריקודי עם בקיבוץ דליה בשנים 1944-5 (ויקישיתוף, נחלת הכלל. צלם: זולטן קלוגר, לע"מ).
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

