נבחר

שיר עד - שיר עבודה - נח שפירא | לחן עממי מזרחי | בביצוע אילקה (הלל) רוה - Shir Avoda

375 צפיות

  • תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

    לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

admin
Published
מילים: נח שפירא (בר-נש) (1931-1866) |
לחן: עממי מזרחי |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
שירה: אילקה (הלל) רוה (2002-1916), עם מקהלת צדיקוב, בליווי תזמורת קול ישראל |

שנת כתיבה: תרנ"ה, 1895.

מתוך התקליטור "שדמתי... אילקה רוה שר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי (2005).

shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.

יה חי, לי, לי הה עמלי
יה חי, לי, לי הה עמלי.

עורו אחיי, אל תנומו,
לעבודתכם אנא קומו!
יה חי, לי, לי...

העולם עומד על העבודה,
הריעו, שירו בקול תודה!
יה חי, לי, לי...

העבודה היא כל חיינו,
מכל צרה תוציאנו! (בגירסה הכתובה: "מכל צרה תצילנו")
יה חי, לי, לי...

מטל שמים ומכל מגד
לחם לאכול וללבוש בגד!
יה חי, לי, לי...

כותב המילים של "שיר עבודה", נח שפירא, עלה ארצה בגיל 24. עיקר עיסוקו היה בהטבת תנאי עבודתם של הפועלים והאיכרים בארץ-ישראל.
את "שיר עבודה" ("יה חי לי לי") כתב בשנת 1895 בזכרון-יעקב, בעת עבודתו בשדה (עפ"י "לתלמיד" - ספרם של גיל אלדמע ודר' נתן שחר).

מבצע השיר, אילקה רוה, נולד באזרביג'אן. בהיותו בן ארבע עלה לארץ עם משפחתו. המשפחה התיישבה בתל-אביב. בשנת 1939 הצטרף אילקה לקיבוץ גינוסר, שם שהה עד לגיוסו לצבא הבריטי. בשנת 1943 איבד אילקה את רגלו בתאונת דרכים. לאחר תקופת שיקום חזר לקיבוץ גינוסר, אך בשידולו של המלחין והמשורר, מתתיהו שלם, עבר לקיבוץ רמת-יוחנן (קיבוצו של שלם). אילקה שהה ברמת-יוחנן כשנה, ובשנת 1944 חזר לתל-אביב והחל להתפרנס כעובד עירייה. לימים הכיר אילקה את אביבה (2015-1928). השניים נישאו והחלו את דרכם המשותפת כמשפחה וכצמד זמרים (זמרי-עם). בהמשך, נסעו לארצות-הברית ובשמם המקצועי, "אילקה ואביבה", הופיעו לאורך שנים, בין היתר באולמות מכובדים ביותר, כמו הקארנגי-הול (1959).
בהיותו בן שש-עשרה, 'ייצר' אילקה את חלילו הראשון מקנה-סוף שגדל בשפת נחל הירקון. מאז אילקה והחליל 'הפשוט' לא נפרדו. את הקשר המיוחד בין אילקה לחליל היטיב לבטא רועה ערבי: "באללה! אינך מחלל בחליל - אתה משוחח עם אלוהים!". עבור אילקה, החליל היה כלי הנגינה שחיבר אותו לארץ האבות, לתנ"ך שכה אהב, לאדמה ולשירי הארץ שהירבה לשיר. אילקה עצמו נהג לומר: "הכלי הזה עתיק לא פחות מן הארץ עצמה. האם לא ניגן עליו דוד המלך? האם לא המתיקו עליו הלויים את נעימותיהם בבית המקדש?".

הגירסה המושרת כאן קצרה מהגירסה הכתובה. כמו-כן, המילה הכתובה 'תצילנו' מושרת 'תוציאנו'.

בתמונות שהסרטון: אילקה רוה ; מקהלת הילדים ע"ש צדיקוב ; צילום של "שיר עבודה" בכתב ידו של נח שפירא, כפי שנרשם בעיפרון בתאריך ד' באייר תרנ"ה, 1895.

עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.