מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: לאה גולדברג (1970-1911) |
לחן: מרק לברי (1967-1903) |
עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) |
שירה: יעקב טימן (1975-1903) - סולן | אבי קורן (נ' 1945), טוביה צפיר (נ' 1945), יוסף סויה |
עם תזמורת ההקלטות של רשות השידור, בניצוחו של משה וילנסקי (1997-1910) |
שנת כתיבה: 1937 | שנת הלחנה: 1937 | שנת הקלטה: 1968.
השיר "חלוקיזציה" ("Halukizatsya") חובר על-ידי לאה גולדברג ומרק לברי בשנת 1937 לתכנית מ"ג של התיאטרון הסטירי, "המטאטא", "קל להיות יהודי...", שעלתה בחודש יוני 1937.
מילות השיר נכתבו בעקבות רעיון חלוקת הארץ לקנטונים ופעילותה של וועדת פיל.
על השיר סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
זהו אחד מהפזמונים הסטיריים העוסקים בהווי היישוב, שנהגה לאה גולדברג לחבר אד-הוק לבימה הקלה בשנותיה הראשונות בארץ. את הפזמונים כתבה גולדברג בעיקר מתוך כורח קיומי. הם לא זכו לתשומת לב מצד חוקריה ומבקרי שירתה, וככל הנראה גם בעיניה היו יפים לשעתם בלבד ולא נחשבו כיצירות הראויות לתיעוד. לפיכך מעולם לא טרחה להזכיר אותם ולמנות אותם ברשימת יצירותיה. הם לא כונסו בספרי שיריה ובאסופת כתביה בחייה ולאחר מותה, הם לא נדפסו בשירונים, ואף לא נזכר שמם באינספור הספרים ומאמרי הביקורת שנכתבו על אודות יצירתהּ. כך, פזמונים אלה לא היו לנחלת הרבים ונשכחו כמעט כולם.
את פזמוניה הסטיריים הראשונים כתבה לאה גולדברג להצגות התיאטרון הסטירי הארצישראלי , "המטאטא". ההצגה הראשונה שכל פזמוניה היו פרי עטהּ, היתה "קל להיות יהודי..." - תכנית "כל-בו ב-10 תמונות", שהורכבה ממערכונים ומשירים שאין בהכרח קשר ביניהם. את הלחן לפזמוני התוכנית, חיבר המלחין והמנצח מרק לברי, שבין השנים 1941-1937 שימש המלחין של הצגות "המטאטא". השיר "חלוקיזציה" שנכלל בתוכנית זו, נכתב למערכון "קנטונים", וגיחך כנגד האובססיה של ה"קנטוניזציה" - היא ההצעה לחלוקת הארץ לקאנטונים, שהעסיקה את הציבור באותה שנה. פזמון זה זכה למיטב שבחי הביקורת, שלעתים העדיפה אותו על המערכון עצמו.
לאחר שעברה בהצלחה את טבילת האש הראשונה בהצגה "קל להיות יהודי...", הוזמנה גולדברג לחבר פזמונים גם לתוכנית מ"ד של התיאטרון, "היינו כחולמים" - חֲלוּקִיַדָה בשמונה תמונות", מאת מרטין רוסט. הפעם, לצידו של אלתרמן, שחיבר אף הוא פזמונים אחדים לתוכנית ותרגם את מערכוני ההצגה. הצגת הבכורה התקיימה ב-30 בנובמבר 1937. המערכונים והפזמונים הוקדשו להצעה הראשונה לחלוקת הארץ, שנודעה בשם "תוכנית ועדת פיל". נושא זה העסיק אז את הציבור יותר מכל: מנהיגי היישוב נחלקו בדעתם לגבי התוכנית; משוררים ואנשי רוח נזדעקו והגיבו; טורי העיתונים וכתבי העת נגדשו במאמרי תגובה ופולמוס על ארץ-ישראל שלימה או מחולקת; והעיתונות הסאטירית התרכזה בפרודיות, בקריקטורות ובבדיחות על חלוקת הארץ. גם הפזמון המושר מצא לו שעת כושר וחבַר לסחרחֵרַת התגובות. לתכנית זאת לאה גולדברג כתבה ומרק לברי הלחין פזמון סטירי נוסף בנושא החלוקה: "חלוקה, חלוקה, חלקלוקת". הפזמון היווה חוליית מעבר בין שני מערכונים בהצגה שעניינם חלוקה. אמנם גולדברג אינה חושפת בו את עמדתהּ לגבי תוכנית החלוקה, אך יורה את חיצי לעגהּ ללא מידת הרחמים לעבר השימוש המוגזם במילים "חלוקה" ו"מחלוקת" – שהיו למכת מדינה. את הפזמון ביצעה בהצגה הזמרת הצעירה ילידת מצרים ממוצא תימני, אסתר גמליאלית. הייתה זו הופעת הבכורה שלה על קרשי התיאטרון.
(מתוך: חדשות בן עזר, גיליון מס' 432, ח' בניסן תשס"ט, 2 באפריל 2009 ; חדשות בן עזר מס' 436, כ"א-כ"ב בניסן תשס"ט, 15-16 באפריל 2009).
השיר, המובא כאן מפי יעקב טימן כסולן, יחד עם אבי קורן, טוביה צפיר ויוסף סויה , הוקלט על-ידי קול ישראל בשנת 1968 בתכנית רדיו מיוחדת לפורים, "אני רוצה רק להציץ - מצעד הפזמון הסטירי מראשית היישוב". התכנית הוקלטה בהיכל התרבות בתל אביב, במסגרת אירועי ה-20 למדינת ישראל, ושודררה ברשתות א' וב' של קול ישראל.
ראו-נא, ראו באיזו נחת-רוח
הם גוזרים אותי ומחלקים,
כשהולך אדם אל הניתוח
נוהגים לשאול אם הוא מסכים.
בלי ברכת "המוציא", סתם, לפתע,
יגזרו אותנו כחלה;
סוף-כל-סוף מולדת זה לא דיאטה,
ומנדט - לא נר של הבדלה.
הו, דקלרציה של פרצלציה,
קפיטולציה של מה? מנדט.
קנטוניזציה, חלוקיזציה,
חינוקיזציה וחלוקה.
פשוט הראש סחרחר
על כל גבעה והר
יהיו גבולות, גבולות, גבולות, גבולות, גבולות של
קנטוניזציה, חלוקיזציה,
חינוקיזציה וחלוקה.
אוי לי, נידחק פה ונזיע,
ואם בני יוציא את הלשון
עד קצהו בוודאי יגיע
בלי פספורט מעבר למסדרון.
אם אני אפתח את המקלחת,
יחשבו שבמדינה מבול;
ואם אשתי תזרוק עליי צלחת,
רסיסיה יפגעו בגבול.
הו, דקלריישן של פרצליישן...
מי זה מצמצם אותך, מולדת,
למה מחלקים אותך בכלל?
את גם כך כהוגן מפורדת,
בך כל יהודי קנטון מוגבל.
לא גדולה היא ארץ זו שלנו,
אנו מתרבים לא באקספרס,
הוי, חלוקה דרושה עכשיו עוד לנו
כמו כאב שיניים לגוסס.
הו, דקלרציה של פרצלציה...
מקור: הספרייה הלאומית. . באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: לאה גולדברג (1970-1911) |
לחן: מרק לברי (1967-1903) |
עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) |
שירה: יעקב טימן (1975-1903) - סולן | אבי קורן (נ' 1945), טוביה צפיר (נ' 1945), יוסף סויה |
עם תזמורת ההקלטות של רשות השידור, בניצוחו של משה וילנסקי (1997-1910) |
שנת כתיבה: 1937 | שנת הלחנה: 1937 | שנת הקלטה: 1968.
השיר "חלוקיזציה" ("Halukizatsya") חובר על-ידי לאה גולדברג ומרק לברי בשנת 1937 לתכנית מ"ג של התיאטרון הסטירי, "המטאטא", "קל להיות יהודי...", שעלתה בחודש יוני 1937.
מילות השיר נכתבו בעקבות רעיון חלוקת הארץ לקנטונים ופעילותה של וועדת פיל.
על השיר סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
זהו אחד מהפזמונים הסטיריים העוסקים בהווי היישוב, שנהגה לאה גולדברג לחבר אד-הוק לבימה הקלה בשנותיה הראשונות בארץ. את הפזמונים כתבה גולדברג בעיקר מתוך כורח קיומי. הם לא זכו לתשומת לב מצד חוקריה ומבקרי שירתה, וככל הנראה גם בעיניה היו יפים לשעתם בלבד ולא נחשבו כיצירות הראויות לתיעוד. לפיכך מעולם לא טרחה להזכיר אותם ולמנות אותם ברשימת יצירותיה. הם לא כונסו בספרי שיריה ובאסופת כתביה בחייה ולאחר מותה, הם לא נדפסו בשירונים, ואף לא נזכר שמם באינספור הספרים ומאמרי הביקורת שנכתבו על אודות יצירתהּ. כך, פזמונים אלה לא היו לנחלת הרבים ונשכחו כמעט כולם.
את פזמוניה הסטיריים הראשונים כתבה לאה גולדברג להצגות התיאטרון הסטירי הארצישראלי , "המטאטא". ההצגה הראשונה שכל פזמוניה היו פרי עטהּ, היתה "קל להיות יהודי..." - תכנית "כל-בו ב-10 תמונות", שהורכבה ממערכונים ומשירים שאין בהכרח קשר ביניהם. את הלחן לפזמוני התוכנית, חיבר המלחין והמנצח מרק לברי, שבין השנים 1941-1937 שימש המלחין של הצגות "המטאטא". השיר "חלוקיזציה" שנכלל בתוכנית זו, נכתב למערכון "קנטונים", וגיחך כנגד האובססיה של ה"קנטוניזציה" - היא ההצעה לחלוקת הארץ לקאנטונים, שהעסיקה את הציבור באותה שנה. פזמון זה זכה למיטב שבחי הביקורת, שלעתים העדיפה אותו על המערכון עצמו.
לאחר שעברה בהצלחה את טבילת האש הראשונה בהצגה "קל להיות יהודי...", הוזמנה גולדברג לחבר פזמונים גם לתוכנית מ"ד של התיאטרון, "היינו כחולמים" - חֲלוּקִיַדָה בשמונה תמונות", מאת מרטין רוסט. הפעם, לצידו של אלתרמן, שחיבר אף הוא פזמונים אחדים לתוכנית ותרגם את מערכוני ההצגה. הצגת הבכורה התקיימה ב-30 בנובמבר 1937. המערכונים והפזמונים הוקדשו להצעה הראשונה לחלוקת הארץ, שנודעה בשם "תוכנית ועדת פיל". נושא זה העסיק אז את הציבור יותר מכל: מנהיגי היישוב נחלקו בדעתם לגבי התוכנית; משוררים ואנשי רוח נזדעקו והגיבו; טורי העיתונים וכתבי העת נגדשו במאמרי תגובה ופולמוס על ארץ-ישראל שלימה או מחולקת; והעיתונות הסאטירית התרכזה בפרודיות, בקריקטורות ובבדיחות על חלוקת הארץ. גם הפזמון המושר מצא לו שעת כושר וחבַר לסחרחֵרַת התגובות. לתכנית זאת לאה גולדברג כתבה ומרק לברי הלחין פזמון סטירי נוסף בנושא החלוקה: "חלוקה, חלוקה, חלקלוקת". הפזמון היווה חוליית מעבר בין שני מערכונים בהצגה שעניינם חלוקה. אמנם גולדברג אינה חושפת בו את עמדתהּ לגבי תוכנית החלוקה, אך יורה את חיצי לעגהּ ללא מידת הרחמים לעבר השימוש המוגזם במילים "חלוקה" ו"מחלוקת" – שהיו למכת מדינה. את הפזמון ביצעה בהצגה הזמרת הצעירה ילידת מצרים ממוצא תימני, אסתר גמליאלית. הייתה זו הופעת הבכורה שלה על קרשי התיאטרון.
(מתוך: חדשות בן עזר, גיליון מס' 432, ח' בניסן תשס"ט, 2 באפריל 2009 ; חדשות בן עזר מס' 436, כ"א-כ"ב בניסן תשס"ט, 15-16 באפריל 2009).
השיר, המובא כאן מפי יעקב טימן כסולן, יחד עם אבי קורן, טוביה צפיר ויוסף סויה , הוקלט על-ידי קול ישראל בשנת 1968 בתכנית רדיו מיוחדת לפורים, "אני רוצה רק להציץ - מצעד הפזמון הסטירי מראשית היישוב". התכנית הוקלטה בהיכל התרבות בתל אביב, במסגרת אירועי ה-20 למדינת ישראל, ושודררה ברשתות א' וב' של קול ישראל.
ראו-נא, ראו באיזו נחת-רוח
הם גוזרים אותי ומחלקים,
כשהולך אדם אל הניתוח
נוהגים לשאול אם הוא מסכים.
בלי ברכת "המוציא", סתם, לפתע,
יגזרו אותנו כחלה;
סוף-כל-סוף מולדת זה לא דיאטה,
ומנדט - לא נר של הבדלה.
הו, דקלרציה של פרצלציה,
קפיטולציה של מה? מנדט.
קנטוניזציה, חלוקיזציה,
חינוקיזציה וחלוקה.
פשוט הראש סחרחר
על כל גבעה והר
יהיו גבולות, גבולות, גבולות, גבולות, גבולות של
קנטוניזציה, חלוקיזציה,
חינוקיזציה וחלוקה.
אוי לי, נידחק פה ונזיע,
ואם בני יוציא את הלשון
עד קצהו בוודאי יגיע
בלי פספורט מעבר למסדרון.
אם אני אפתח את המקלחת,
יחשבו שבמדינה מבול;
ואם אשתי תזרוק עליי צלחת,
רסיסיה יפגעו בגבול.
הו, דקלריישן של פרצליישן...
מי זה מצמצם אותך, מולדת,
למה מחלקים אותך בכלל?
את גם כך כהוגן מפורדת,
בך כל יהודי קנטון מוגבל.
לא גדולה היא ארץ זו שלנו,
אנו מתרבים לא באקספרס,
הוי, חלוקה דרושה עכשיו עוד לנו
כמו כאב שיניים לגוסס.
הו, דקלרציה של פרצלציה...
מקור: הספרייה הלאומית. . באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

