שיר עד - פזמון השליח - מילים: נתן אלתרמן | לחן: משה וילנסקי | שירה: יעקב טימן, 1951 - Yaacov Timen

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
פסנתר: אריה זקס (1980-1908) |
שירה: יעקב טימן (1975-1903) |

שנת כתיבה והלחנה: 1933 | שנת הקלטה: 1951.

השיר "פזמון השליח" ("Pizmon HaShaliach") ("The Messenger Song") חובר (מילים ולחן) בשנת 1933, לתכנית ל"ג של התיאטרון הסטירי, "המטאטא", "אהבה אהבה אהבה". הצגת הבכורה התקיימה ב-16.1.1934.
היתה זאת התכנית הראשונה שבה השתתף נתן אלתרמן בכתיבת פזמונים ל"מטאטא".
ב-29.12.1933, קצת פחות משלושה שבועות לפני הבכורה, התפרסמו קטעים מהשיר בשבועון הבידור, "כֹּלנוע".
השיר הושר בתכנית על-ידי יעקב טימן, אשר גילם את השליח התימני.
בראיון עם מנחם דורמן, שהתקיים בנובמבר 1971, סיפר יעקב טימן: "החומר נלקח ממעשה שהיה. אז נוסדה בתל אביב איזו חברה לסידור משלוחים דחופים: מכתבים, פרחים, אבל פזמונו של נתן היה סטירי ואני ביצעתי אותו והיתה לו הצלחה" (מנחם דורמן, "נתן אלתרמן: פרקי ביוגרפיה"(תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991).
ואכן, השיר הפך במהרה ללהיט, והוא שהביא לפרסומו של אלתרמן ביישוב.
הפזמון החוזר של השיר מבוסס בבירור על אריית "פיגארו, פיגארו", מן האופרה "הספר מסביליה" מאת ג'ואקינו רוסיני (דן מירון: "פרפר מן התולעת - אלתרמן הצעיר", 2001).

מילות השיר נדפסו בספר "נתן אלתרמן - פזמונים ושירי זמר, א", שיצא לאור בשנת תשל"ז, 1976 (תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 12-9).

השיר, המובא כאן מפי יעקב טימן, הוקלט בשנת 1951 על-ידי קול ישראל.
ישנם שינויים בין גרסה מושרת זאת לבין הגרסה הכתובה.

רבותי, אני שליח,
עבודה יש עד צוואר.
אם אני בחור מצליח,
יש רגליים לדבר.

הרגליים, יא חביבי,
זה הכל, זה העיקר!
כל היום הולם לבי בי:
רוצה, רוץ, הזמן יקר!

אומרים - בוא,
אני כבר פה!
אומרים - לים,
אני כבר שם!
אומרים לשוב,
צריך לשוב!
אומרים לעוף,
צריך לעוף!
כי שליח אני!

למשל, היום בבוקר
לי נודע דבר גדול:
חתנים עולים ביוקר
וכלות עולות בזול.

כל תיירת לי אומרת:
בוא, היה נא לי בן זוג,
אך אני אומר לה: גברת,
אין לי זמן, אני עסוק!

אומרים - בוא...


תל-אביב אינה רותחת,
מסביב משבריטי.
סרסורים צורחים ביחד:
בוא והיקבר איתי!

הרופאים מוכרים מכולת,
פרופסורים כלי זכוכית -
איזה רעש ובלבולת,
במקום כסף - דפיציט.

אבל אני -

אומרים - בוא,
אני כבר פה!
אומרים - לים,
אני כבר שם!
אומרים למסור,
אני מוסר!
אומרים למכור,
אני מוכר!
אומרים - לחוץ,
אני נלחץ!
אומרים - נחוץ,
אני נחצץ!
אומרים - דרוש,
אני נדרש!
אומרים - חוש, חוש,
אני חושחש!
אומרים לשוב,
צריך לשוב!
אומרים לעוף,
צריך לעוף!
אוף...
כי שליח אני!

מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.