מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרק לברי (1967-1903) |
שירה: יעקב טימן (1975-1903) - Yaacov Timen |
פסנתר: משה לוסטיג (1958-1922) |
השיר "אחרתי את האוטובוס" ("Echarti Et HaOtobus") ("I Missed The Bus") חובר בשנת 1940 על-ידי נתן אלתרמן (מילים) ומרק לברי (לחן) לתכנית נ"ג של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא", "אוסטרלים בעיר" (תת כותרת: "סיור ב-9 נקודות).
נקודות (=פרקי) התכנית חוברו על-ידי הלל ברגמן-אביחנן, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, סמי (שמואל) גרונימן ונ. יצחקי (שם העט של יצחק נוז'יק, 1949-1889), שגם ביים (תחת השם י. נוז'יק).
את השירים והפזמונים כתב נתן אלתרמן. את המוזיקה - מרק לברי.
הצגת הבכורה נערכה ב-28.5.1940.
השיר בוצע בתכנית על-ידי יעקב טימן, בתמונה ה' (מתוך 9 התמונות), "אחרתי את האוטובוס", אותה כתב אלתרמן.
התכנית עסקה באקטואליה של זמנה. היא סבה סביב ענייני פנים וחוץ שונים, ובהם הבחורים האוסטרלים שהגיעו לארץ-ישראל כמתנדבים כדי להילחם לצד הבריטים במלחמת העולם השנייה, ובמהרה נתחבבו ביותר על הישוב:
"עם פרוץ מלחמת-העולם השניה נתגיסה אוסטרליה והעמידה את כוחותיה המזויינים לרשות האימפריה הבריטית. צבא גדול, שהוקם תחילה על בסיס התנדבותי, נשלח למזרח-הקרוב, למצרים ולארץ-ישראל. האוסטרלים היו גרעינו של צבא (ארצ'יבלד) וייוול והצטיינו בגבורתם בקרבות לוב ויוון. חיילי אוסטרליה נתחבבו על הישוב היהודי. 'בהליכתם החופשית המרושלת משהו, בתלבושתם העשוייה ללא קפדנות של אנשי צבא. מתנדבים עליזי-רוח אלו נישאו בזרם הרחובות, מוקפים נחילי ילדים וסקרנים מכל הסוגים; מבוסמים בין קהל פיכחים, הוציאו את העיר מגבולות קדרותה, התערבו בהווי הרחוב, בנופו, בהומור האזרחי, כאילו שלחה המלחמה הנה את שליחיה הבלתי-מבעיתים ביותר'. (עזרא זוסמן, ברשימה על 'האוסטראלים בעיר'). (מתוך "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", חלק א'; תשל"ז, 1976; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; פרק "הערות", עמ' 299. מילות השיר: עמ' 179-176).
הביקורות לא אהדו את התכנית.
השיר, המובא כאן מפי יעקב טימן, הוקלט בשנת 1956 על-ידי קול ישראל (על-גבי התקליט: 14.6.1956).
פסוק אחד נשמע פה בכל רגע
ובלעדיו ממש קשה לזוז.
פסוק צבאי-פוליטי-אסטרטגי -
הוא הפסוק על דבר האוטובוס.
כל איש ואיש כיום יודע מה זה:
אם בלי מזל נולד איזה טיפוס,
אינם אומרים לו: שמע, זה שלימזל!
אומרים - אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שהמזל
זה לא חמור ולא גמל
ולא רכבת ולא סוס,
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
חיי גם הם אינם כפתור ופרח ( - בית זה אינו מושר כאן)
ומזלי אינו מזל של גוי.
אם לדייק יותר לפי הערך,
אפשר לומר שהוא מזל של אוי.
כשהייתה פרוספריטי עדיין, ( - בית זה אינו מושר כאן)
חטפו כולם ממנה בלי לחוס.
סוף-סוף הושטתי גם אני ידיים -
אבל אחרתי את האוטובוס.
מזה יוצא שהמזל...
כשעבודה למצוא לי השתדלתי,
עברתי אלף מוסדות בעיר.
עם מי פה מדברים? אני שאלתי.
אמרו לי: מדברים פה אל הקיר.
וכשסוף-סוף מצאתי מין משרד פה,
צעקתי למזכיר - רחם וחוס!
ענה לי המזכיר: הייתה משרה פה,
אבל אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שהמשרה
היא לא חמור ולא פרה,
לא רכבת ולא סוס,
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
גן-עדן בעולם היה אי-פעם,
הייתה שם חווה ואדם שם חי.
ואנוכי חושב לי כך לא פעם,
מדוע לא נולדתי אז, אחיי?
או לו בימי שלמה אני חייתי,
ברוב הדר, בעושר וייחוס.
רק אז להיוולד צריך הייתי -
אבל אחרתי את האוטובוס.
מזה יוצא שהחיים
הם במקצת חמוריים,
ואם אחרת - זה תפוס,
כי החיים הם אוטובוס.
כשאני רואה איזה קיפוח,
אי-צדק, או בגידה באידאל,
אני צועק - תיקח אתכם הרוח!
תרשו לי לעשות לכם סקנדל!
אני צועק על יושר ועל צדק
ומתאסף קהל - ממש כינוס!
והקהל אומר - איתך הצדק!
אבל אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שהקהל
הוא לא חמור... לא, כלל וכלל...
ולא רכבת ולא סוס.
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
הייתה פה בחורה יפת עיניים,
טיילנו ערב ערב חרישית.
טיילנו ושתקנו כשנתיים,
התחלנו לטייל שנה שלישית.
וכשסוף-סוף אמרתי לה - הקשיבי,
אני אוהב אותך! לבי הרוס!
ענתה הבחורה - זה טוב, חביבי,
אבל אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שאהבה
זה לא חמור, לא מרכבה
ולא רכבת ולא סוס,
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרק לברי (1967-1903) |
שירה: יעקב טימן (1975-1903) - Yaacov Timen |
פסנתר: משה לוסטיג (1958-1922) |
השיר "אחרתי את האוטובוס" ("Echarti Et HaOtobus") ("I Missed The Bus") חובר בשנת 1940 על-ידי נתן אלתרמן (מילים) ומרק לברי (לחן) לתכנית נ"ג של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא", "אוסטרלים בעיר" (תת כותרת: "סיור ב-9 נקודות).
נקודות (=פרקי) התכנית חוברו על-ידי הלל ברגמן-אביחנן, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, סמי (שמואל) גרונימן ונ. יצחקי (שם העט של יצחק נוז'יק, 1949-1889), שגם ביים (תחת השם י. נוז'יק).
את השירים והפזמונים כתב נתן אלתרמן. את המוזיקה - מרק לברי.
הצגת הבכורה נערכה ב-28.5.1940.
השיר בוצע בתכנית על-ידי יעקב טימן, בתמונה ה' (מתוך 9 התמונות), "אחרתי את האוטובוס", אותה כתב אלתרמן.
התכנית עסקה באקטואליה של זמנה. היא סבה סביב ענייני פנים וחוץ שונים, ובהם הבחורים האוסטרלים שהגיעו לארץ-ישראל כמתנדבים כדי להילחם לצד הבריטים במלחמת העולם השנייה, ובמהרה נתחבבו ביותר על הישוב:
"עם פרוץ מלחמת-העולם השניה נתגיסה אוסטרליה והעמידה את כוחותיה המזויינים לרשות האימפריה הבריטית. צבא גדול, שהוקם תחילה על בסיס התנדבותי, נשלח למזרח-הקרוב, למצרים ולארץ-ישראל. האוסטרלים היו גרעינו של צבא (ארצ'יבלד) וייוול והצטיינו בגבורתם בקרבות לוב ויוון. חיילי אוסטרליה נתחבבו על הישוב היהודי. 'בהליכתם החופשית המרושלת משהו, בתלבושתם העשוייה ללא קפדנות של אנשי צבא. מתנדבים עליזי-רוח אלו נישאו בזרם הרחובות, מוקפים נחילי ילדים וסקרנים מכל הסוגים; מבוסמים בין קהל פיכחים, הוציאו את העיר מגבולות קדרותה, התערבו בהווי הרחוב, בנופו, בהומור האזרחי, כאילו שלחה המלחמה הנה את שליחיה הבלתי-מבעיתים ביותר'. (עזרא זוסמן, ברשימה על 'האוסטראלים בעיר'). (מתוך "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", חלק א'; תשל"ז, 1976; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; פרק "הערות", עמ' 299. מילות השיר: עמ' 179-176).
הביקורות לא אהדו את התכנית.
השיר, המובא כאן מפי יעקב טימן, הוקלט בשנת 1956 על-ידי קול ישראל (על-גבי התקליט: 14.6.1956).
פסוק אחד נשמע פה בכל רגע
ובלעדיו ממש קשה לזוז.
פסוק צבאי-פוליטי-אסטרטגי -
הוא הפסוק על דבר האוטובוס.
כל איש ואיש כיום יודע מה זה:
אם בלי מזל נולד איזה טיפוס,
אינם אומרים לו: שמע, זה שלימזל!
אומרים - אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שהמזל
זה לא חמור ולא גמל
ולא רכבת ולא סוס,
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
חיי גם הם אינם כפתור ופרח ( - בית זה אינו מושר כאן)
ומזלי אינו מזל של גוי.
אם לדייק יותר לפי הערך,
אפשר לומר שהוא מזל של אוי.
כשהייתה פרוספריטי עדיין, ( - בית זה אינו מושר כאן)
חטפו כולם ממנה בלי לחוס.
סוף-סוף הושטתי גם אני ידיים -
אבל אחרתי את האוטובוס.
מזה יוצא שהמזל...
כשעבודה למצוא לי השתדלתי,
עברתי אלף מוסדות בעיר.
עם מי פה מדברים? אני שאלתי.
אמרו לי: מדברים פה אל הקיר.
וכשסוף-סוף מצאתי מין משרד פה,
צעקתי למזכיר - רחם וחוס!
ענה לי המזכיר: הייתה משרה פה,
אבל אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שהמשרה
היא לא חמור ולא פרה,
לא רכבת ולא סוס,
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
גן-עדן בעולם היה אי-פעם,
הייתה שם חווה ואדם שם חי.
ואנוכי חושב לי כך לא פעם,
מדוע לא נולדתי אז, אחיי?
או לו בימי שלמה אני חייתי,
ברוב הדר, בעושר וייחוס.
רק אז להיוולד צריך הייתי -
אבל אחרתי את האוטובוס.
מזה יוצא שהחיים
הם במקצת חמוריים,
ואם אחרת - זה תפוס,
כי החיים הם אוטובוס.
כשאני רואה איזה קיפוח,
אי-צדק, או בגידה באידאל,
אני צועק - תיקח אתכם הרוח!
תרשו לי לעשות לכם סקנדל!
אני צועק על יושר ועל צדק
ומתאסף קהל - ממש כינוס!
והקהל אומר - איתך הצדק!
אבל אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שהקהל
הוא לא חמור... לא, כלל וכלל...
ולא רכבת ולא סוס.
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
הייתה פה בחורה יפת עיניים,
טיילנו ערב ערב חרישית.
טיילנו ושתקנו כשנתיים,
התחלנו לטייל שנה שלישית.
וכשסוף-סוף אמרתי לה - הקשיבי,
אני אוהב אותך! לבי הרוס!
ענתה הבחורה - זה טוב, חביבי,
אבל אחרת את האוטובוס.
מזה יוצא שאהבה
זה לא חמור, לא מרכבה
ולא רכבת ולא סוס,
אוי, אלא דווקא אוטובוס.
מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
- תגיות
- שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

