שיר עד - ארצי (הינך ארצי) - קדיש יהודה סילמן | חנינא קרצ'בסקי | בביצוע נתנאלה - Artzi

271 צפיות

  • תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

    לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

admin
Published
מילים קדיש יהודה סילמן (1937-1880) |
לחן: חנינא קרצ'בסקי (1925-1877) |
ביצוע: נתנאלה (נ' 1953) |

שנת כתיבה והלחנה: 1923 | שנת הקלטה: 1975.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

קדיש יהודה סילמן כתב לשיר "ארצי" (הינך ארצי) שתי גירסאות:
את הגירסה הראשונה, המובאת כאן, הקדיש סילמן לארץ ישראל.
את הגירסה השנייה הקדיש לשכונת בית הכרם בירושלים, אליה עבר מתל אביב בשנת 1923.

השיר נדפס באוסף שיריו של סילמן, "לכו נרננה - קובץ שירי עם כתובים ביד קדיש יהודה סילמן", שראה אור בשנת תרפ"ח, 1928, בירושלים.

חברו של סילמן, המלחין חנינא קרצ'בסקי, שלימד מוזיקה בגימנסיה העברית הרצליה ביפו-תל-אביב, הלחין לשיר מנגינה לירית ומלאת רגש, והיא מבין האחרונות שהלחין.

השיר כתוב ומולחן בהטעמה אשכנזית-מלעילית.

להלן גירסת השיר המוקדשת לשכונת בית הכרם:
הִנָּךְ אַרְצִי, אַרְצִי הַנֶּחְמֶדֶת,
הִנָּך עִם חִנֵּךְ, עִם הַתֹּם;
הֲאַתְּ עַרְשִׁי, עֶרֶשׂ הַמּוֹלֶדֶת,
אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ קוּר חֲלוֹם.

אַתְּ שְׁכוּנָתִי בִּסְבִיב יְרוּשָׁלַיִם,
פֹּה הָרַיִךְ הֵם הַשּׁוֹמְרִים;
פֹּה כְּרָמַיִךְ בְּזִיו הַשָּׁמַיִם,
וְאַחַי בָּךְ בּוֹצְרִים, זוֹמְרִים.

כְּיוֹנוֹת צְחוֹרוֹת הֲלֹא הֵם בָּתַּיִך,
הֵנָּה בָּאוּ בִּיעָף מֵאָז;
וּדְמִי הַזֹּהַר עַל גֵּאָיוֹתַיִךְ,
עוֹלָמֵךְ פֹּה עֲלוּף הָרָז.

שִׁירַת הַקֶּדֶם בַּלָּאט אֶשְׁמָעָה,
אֶבֶן-אֶבֶן תָּשִׁיר מִקִּיר;
הַבַּיִת, הַכֶּרֶם - שִׁירָה נָאָה,
לְחַיֵּי הֶעָתִיד - הַשִׁיר.

שְׁכִינַת עַמִּי אַט-אַט מְרַחפֶת,
מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי-יָהּ?
לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת -
אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא?...

(אליהו הכהן, מתוך: "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", עורך: יהושע בן-אריה, משכנות שאננים, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשס"ג, 2003).

הינך ארצי, ארץ נחמדת,
הינך עם חינך, עם הודך ותום;
האת היא ערשי, ערש מולדת,
או אֶחֱזָיָה אך חלום?

הנה התכלת בשמי הקסמים,
הנה הרייך השומרים בראש,
הנה הפרדסים, הנה הכרמים,
התאנה, התמר, הברוש.

הנך מושבתי על ירדן קדומים, ( - בית זה לא מושר כאן)
פה מצבה עתיקה מאז.
אח, הירדן, גליו מה הומים,
שיטפוֹ מה יפה ועז!

הנה בתייך כיונים הצחורות,
אשמע קול אבן שרה מקיר.
הנה בנותייך, הצנועות, הטהורות,
הרוקמות לעמי שיר.

שכינת עמי אט-אט מרחפת. ( - בית זה לא מושר כאן)
מי לא יאזין פעמי-יה?
לדעת נפשי כמה נכספת -
אם הגואל הולך ובא?...

עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.